אחרי השוויצרית הבלונדינית, התקשר אלי מישהו שאני מכיר וביקש להכיר לי בחורה

בשם מאיה מרחובות..

כידוע אני מזמן שמתי לי חוק שאני לא מתקרב לבחורות שהמתווך לא מכיר אותן או

לא מכיר אותי או לא מכיר מספיק טוב את שנינו יחד - זה מתכון בטוח לטעויות..

מצד שני, למישהו הזה יש אינטואיציה טובה ונסיון חיים רב ואישה שדכנית מוצלחת..

מסתבר שדוד שלי דיבר איתו ונתן לו אור ירוק בשמי..

חשבתי לעצמי "מה הסיכוי לפלופ שני רצוף עם בחורה מרחובות?.... "

אז קבענו להיפגש, היא לומדת לתואר שני בבר אילן ועובדת בבנק לאומי בסניף הראשי

(כאילו מה כל הבנות ברחובות עובדות בנק!?) שבאופן מקרי נמצא בערך מרחק יריקה

מהסניף לאומי חובות בעייתיים שאמא שלי עובדת בו (לרגע חשבתי אולי זו קונספירציה..)

בת 26 וקוראים לה מאיה..

משום מה אני אוהב את השם הזה..

נפגשנו בבר-אילן, חוה סדרה לי אישור כניסה, וישבנו בארומה לייד..

בחורה קטנטונת (תמיד חשבתי שאני מעדיף גבוהות אבל מסתבר שגם כשהן באות באריזות קטנות

זה די מדליק.. כמובן לא אם הבחורה מעפנה), חמודה, טעם טוב בבגדים, מתולתלת..

דייט של שעה אבל לא נמרח, היה ממש סבבה וקבענו להיפגש שוב..

זה קרה די מהר - יום ראשון בערב, ברחובות בקפה ג'ו..

שוב היה כייף לאללה, דיברנו על עבודה, לימודים , אנשים בגדים וכו.. זרם..

היא מדברת מהר, היא לא אוהבת למרוח דברים, לעניין..

לא נכנסנו ליותר מידי עומק בשיחות , בפעמים שכן עשיתי את זה לא יצא שומדבר ובסוף

סתם הרגשתי כבד, אפילו אם ברוב המקרים דווקא הבחורה משכה לשם..

אקיצר יצאנו תוך שבוע ארבע פעמים.. ואמרתי לעצמי.. יו! אולי זה זה?!

לפגישה הבאה החלטתי אני לוקח אותה לבלינצ'ס! :)

אתמול גם פגשתי את דפי אחרי יובלות שלא התראינו, וסיפרתי גם לה והיא נורא התלהבה

עבורי..

יותר מידי טוב אה??... כן...

היום היא מתקשרת בערב,  סיפרה על הלימודים ועל עבודה שעושה עם חברים עד השעות הקטנות

ואז כשבאתי להעלות את עניין הדייט הבא (שרציתי לדחות לרביעי או לעשות היום, כי יוני נכנס שותף

באיזה מקום וכנראה נלך מהעבודה לשם מחר.. אולי... אני עוד לא יודע..) היא פתאום עצרה אותי..

"שמע רציתי לומר משהו..."  זו אף פעם לא התחלה טובה..

"היה לי קצת זמן לחשוב.. " בעצם אני לא זוכר בדיוק את הנוסח.. רק שאמרה שאנחנו באמת דומים בהרבה

דברים והיה לה כייף, ו...בשורה התחתונה "לא מתחברת רגשית"....

כן..

אהה..

הייתי אומר שלא מצאתי חן בעיניה מבחינת מראה וזהו, אבל לחכות 4 דייטים כדי לומר את זה?!...

אפילו אני לא מרשה לעצמי לסבול ככה אם היא באמת לא מוצאת חן בעיני (והיא לא נראית כזו

שתמשיך סתם)

אמרתי לעצמי "שמע כלכך נהנת תנסה לשכנע אותה לפחות פעם אחת.."

אז אמרתי לה שבאמת בפגישה הבאה התכוונתי שנדבר קצת יותר ברצינות.. כי גם לי זה חשוב..

אבל זה לא עזר..

אוקי, אני מבין את זה שרוצים להרגיש נח עם הבנאדם ורוצים קליק וכו..

אבל וואלה אנחנו מכירים כולה שבוע, ואומנם 4 דייטים (לא ארוכים..) אבל בחייך...

זה ממש ביאס אותי :/

למה אתן מצפות להרגיש כה מהר?!

ועוד לחשוב שחשבתי שבחורות שמצפות שאני אתאהב בהן מעל לראש תוך חודש וחצי קצת

מגזימות..

אני מודה שיש לי בעיה להיפתח רגשית לבחורה אחרי כל מה שעברתי בחיים עם בנות, אבל

אם את נהנית אז תחכי קצת... גם אני נורא נהנתי והרגשתי שאולי אולי זה זה..

והאבסורד הוא שאחרי כל פעם כזו אני מרגיש שאני רגשית נאטם יותר..

והיאוש לא נעשה יותר נח... מי שאמרה את זה שיקרה כמו פוליטיקאי ביום בהיר!

אז נפרדנו בברכת הצלחה הדדית, חזרתי למשרד ..

ניסיתי לשכנע את עצמי שזה קורה.. וחבל להיכנס לסרטים,

אבל אז שוב ה-ILOG התחרפן וחשבתי שאני עומד לעשות לא יודע מה..

רציתי נורא לצאת להתאוור אחרי זה אבל אין עם מי..

דקלה והבנות יצאו לים מוקדם והן גם ישבו שם לאכול אז לא היה מצב שהן או רק דקלה תבוא

איתי שוב.. (בכלל איתה אין לי מזל מהבחינה הזו.. רוב הפעמים שאני כבר צריך אותה היא

לא פנויה.. ) אנה בירושלים, את דפי ראיתי אתמול כבר, מיכל לומדת ו.. זהו..

ככה זה כש99 אחוז מהחברים שלך נשואים/ות.. :/

זה מדכא אותי..

אין לי כח לזה..