זה קרה לי בעבר מספר פעמים.. זה עדיין קורה לי מדי פעם..

כאילו להזכיר לי.. שלא אשכח... שכך הם פני הדברים..

אלוקים מראה לי דברים ש(כנראה) לעולם לא אשיג/אגיע אליהם..

סוג של ה"ארץ המובטחת" שלעולם לא תוכל להיכנס אליה.. לראותה בלבד..

לפעמים.. זה כלכך מתסכל... :/

סיימתי היום לקרוא את "לשרוד עם זאבים" של מישה דפונסקה - ספר חזק!

לתאר את זה כספר שואה - ממש יעשה עוול לספר הזה..

השואה היא אומנם תמונת הרקע.. אבל היא נשארת שם.. ברקע.. רקע מטושטש כזה.. שמידי

פעם אנחנו מקבלים הצצה אליו תוך כדי העלילה - אבל הוא ממש לא העיקר..

העיקר, זו ילדה קטנה שהחיים זורקים אותה לתוך סוג של משחק פוקר אכזרי כשבסוף מחולקים

לה הקלפים הכי גרועים - והיא צריכה להתמודד עכשיו..

וההתמודדות שלה מתוארת לעיתים בפרטי פרטים, ולעיתים בנונשלנטיות שכזו.. שנראה לך

כאילו זה ברור שכך זה צריך להיות..

זה לא ספר ארוך..

לעיתים הוא מזכיר לי את הסרט של בניני.. החיים יפים.. וזה בא לידי ביטוי ע"י הנסיונות

להתעלם מהחיים הסובבים אותה או לברוח מהם - מהמציאות המרה והנוראית ומהאנשים שגורמים

לה להיות כזו.

זהו גם סיפור על ילדה שמנסה לחשוב מחוץ לקופסא.. ולעיתים זה מפחיד את שאר האנשים

שמרכיבים את העלילה, והם מנסים להחזיר אותה חזרה  לתוך הריבוע.. לקבע אותה.

ממליץ.

אני אהבתי.

נ.ב

שיחקתי היום ב-Wii לראשונה ו..מ-ז-ה נהנתי! :)

אני חייב להשיג כזה.