אבל אני לא..

או יותר נכון כבר לא..

אני שונא שההתלהבות שלי עולה יותר מידי ואז אם משהו קורה

אני פשוט לא מתפקד.. וזה פשוט הורס לי את היום... 

רבאק אני לא מצליח להתרכז בעבודה אפילו.. (בחלקו כי יש לי משימה מחורבנת)

נתחיל מההתחלה..

הכרתי מישהי חדשה.. נפגשנו לראשונה במוצאי שבת האחרונה.. והיה דייט נהדר..

עוד כשנכנסה לרכב קלטתי שהיא מוצאת חן בעיני, אבל רק כשישבנו בבית קפה אחד מול השניה

קלטתי את מלוא האימפקט של היופי שלה..

למזלי היא דיברה בהתחלה כך שיכולתי לחזור לעצמי בלי שזה יורגש..

בחורה מהממת.. לא רק מבחינת מראה.. מבחינת.. לא יודע.. הכל כמעט

מסוג הבחורות שכמעט ואין רווקות כאלה..

וההתלהבות שלי עלתה כי היה נראה לי שגם היא נהנית ומתלהבת

ובאמת היה לי כייף.. כמו שמזמן מזמן לא היה לי בדייט ראשון.

(הדבר היחיד שקצת הוריד לי היה שהיא קצת מעשנת פה ושם.. אבל אמרה שאחרי חתונה

תפסיק כי לא רוצה את זה בבית... וזה די קו אדום עבורי..)

שלשום היה דייט שני כשבין לבין מסמסים מלא ומדברים הרבה..

והוא היה פשוט נפלא - אחרי הדייט הזה הדבר הכמעט יחיד שעבר לי בראש זה 

אותה אני רוצא לאישתי!

פחדתי אפילו לחשוב על זה בקול.. רק בלב..

התכניות היו שאני אכריז שאני לא מרגיש טוב וניסע היום לעיר הקודש לגן התנ"כי אחרי

שהיא גילתה שמעולם לא הייתי שם, עם האחיין בן השנתיים שלה, אבל התכניות נגוזו עקב

משימה מחורבנת שהועברה אלי שהוצגה בתמימות כהפקת דוח פשוטה, וככל שהיום התקדם

(והוא התחיל ב7:25!! החרדיות לא הבינו מה אני עושה במשרד בשעה כזו.. אמרתי להן

זו פאטה מורגנה תתעלמו אני לא פה) הלכה והתבררה כסיוט לא מהעולם הזה.. 

המשימה דרשה הרמת מערכת מגירסה ממש ממש ישנה (VB בלבד), ואפילו עם הבוס שלי

לא הצלחנו להגיע להפקת הדוח.. בקושי הצלחנו להרים את המערכת..

ואתמול זה נגמר בתקלה שכמוהה כהורדת פטיש 5 קילו על ראש המתאבק שעוד מנסה

להתרומם מהזירה בטיפת האנרגיה האחרונה שלו..

הדוח הזה חייב להיות מופק עד יום ראשון כשבין לבין אני אמור לסיים משימה שכבר פתרתי 

אבל הבוס רוצה שאני אעשה את זה דווקא בצורה אחרת ממה שעשיתי ורק בגלל זה

אני נסחב איתה עוד יומיים מיותרים.. 

כל אלה הביאו לכך שפשוט לא יכולתי להכריז שאני חולה :(

אמש היתה לה מסיבת רווקות בפתח תקווה במקום שנמצא כ11 דקות בערך מהדירה שלי

אז הצעתי שהיא תחתוך משם קצת יותר מוקדם ונפגש.. 

ממש רציתי לראות אותה..

היא הסכימה בכייף.

ישבנו באיזה מקום לא רחוק משם כי מתתי מרעב.. בקושי הספקתי לאכול משהו כל היום

והשיחה קלחה בין כל מיני דברים...

ואז הגענו לדבר על זוגיות ואהבה..

(אגב חלק מהסיבה שההתלהבות שלי שלא הצלחתי לרסן הרקיעה שחקים היתה כי דיברנו

על המון נושאים של זוגיות שחשובים לשנינו כדי לראות איפה אנחנו עומדים והיה נראה לי 

שאנחנו די בעמק השווה ..)

קצת לפני כן רציתי לספר לה על איזה משהו ששלחו לי היום בנוגע לשידוך וכמה שצריך סיעתא

דשמיא ואז היא רצתה לראות בעצמה רק ששכחתי ששתי הודעות אחרי זה כתבתי משהו שלא 

שלא בטוח שרציתי שהיא תראה עדיין.. אני לא יודע אם היתה לזה ממש משמעות אבל..

בכל אופן..

ואז בשלב כלשהו היא אמרה..

רגע נעשה פה הפסקה לרגע..

היא רגילה לצאת עם חתיכי על..  אני לא חתיך על.. והאמת צריכה להאמר שאני לא אוהב

את איך שאני נראה, אבל אני לא חושב שאני לא נראה טוב מצד שני.. נאה אני כן.. אני גם

יודע להתלבש ולטפח את עצמי ולהשקיע במראה.

זה קצת גרם לי לחשוש, אבל כשראיתי שגם היא מתלהבת מכל העניין זה זז הצידה..

עכשיו נחזור..

ואז היא אמרה משהו שאם אני זוכר נכון..:

"מה אני עושה כשיש בחור טוב מדהים וכו.. אבל אני לא מצליחה להתגבר על המראה.. זו ממש

מלחמה בשבילי.."

טוב זה לא היה בדיוק ככה אבל נראה לי שזה מעביר את הרעיון..

עכשיו זה קרה לי גם בעבר. אני יודע על מה היא מדברת..  אם אני לא נמשך למישהי פשוט

כמעט בלתי אפשרי מבחינתי להמשיך.. וניסיתי.. הקב"ה עדי שניסיתי בעבר.. אבל זה לא הולך..

הפעם היחידה שזה כן קרה וכן עבד היתה כשהבחורה היתה ידידה בלבד ואז הפכה לחברה טובה

ואז התאהבתי בה.. וכל הדברים שלא משכו אותי כלכך בהתחלה ... פתאום היא נהייתה יפיפה 

עבורי..  אבל זה היה תהליך שלקח המון זמן...

אז מה אני אמור להבין מזה?

זה הוציא אותי משיווי משקל להמשך הערב..

אני מבין את זה עכשיו בדיעבד

ואמנם קבענו לארוחת בוצר מחר אחרי שהיא תסיים בגן.. ואולי לשופינג בוקר בשני בבוקר..

אבל אתם יודעים.. 

כשהגעתי הביתה ושלחתי לה שהגעתי...(לבקשתה ..  בדייט הראשון לא שלחתי כלל והיא

סימסה שבמינימום שאסמס אם הגעתי והכל בסדר)  היא לא הגיבה.. 

הלכתי לישון עם מחשבות לא טובות.. לחלוטין 180 מעלות ממה שהרגשתי לפני הדייט 

ולפני המשפט הזה..

ואמנם היא ביום חופש היום..

אז התאפקתי לשלוח בוקר טוב..

נשברתי ברבע ל9... וגם לזה היא לא עונה..

וזה לא היה ככה בימים האחרונים.. 

אז אני מנסה לחשוב חיובי, אבל הרגש הפנימי.. הבטן משדרת אחרת..

אני קצת בפאניקה :(

עד שמגיעה הבחורה שאני מרגיש שחיכיתי לה כל החיים..

עכשיו אני באמת לא מרגיש טוב..

לכל הרוחות!!!

יכול להיות שאני סתם היסטרי ואין שחר למה שאני מרגיש והכל בסדר והיא סתם ישנה

עד מאוחר ועוד מעט תסמס ש.. לא יודע מה... 

ואני לא מפסיק להתפלל על השידוך הזה מיום ראשון בבוקר..

בראשון התפללתי בחולון ובאופן מפתיע ובלתי צפוי פתאום סימנו לי לעלות חזן.. הייתי

בשוק..  ניסיתי להתנער מזה אבל לא ויתרו לי!

נתתי את התפילה של החיים.. ממש את הנשמה.. 

מזמן לא היתה לי כזו תפילה.

ריבונו של עולם.. בבקשה.. אני מתפלל כבר שנים לזיווג.. 

האמת יותר בשביל אחרים מאשר עבורי..  יש אחרים שמתפללים עבורי.. 

בבקשה.. אני כלכך רוצה את זה!

כמו שלא רציתי משהו מעולם!!

תעשה שזה יקרה.