אין לי הרבה מכרים שאוהבים הצגות לצערי..

ואני מאוד אוהב!

לא זוכר מתי זה היה, אבל הזמינו אותי להצגה 'גברתי הנאווה' כשהיא רק התחילה

לרוץ, וזה היה בהנחה מטורפת דרך ארגון המורים או משהו בסגנון הזה.. 

אמנם אף אחד לא הכין אותי מראש שזה שלוש שעות(!) אבל היה שווה כל רגע!

הצגה ממש ממש טובה!

לכן, כשלפני שבוע קיבלתי במייל בעבודה שיש כרטיסים בהנחה מטעם העבודה,

קפצתי על ההזדמנות והזמנתי כרטיסים לי ולמור.. 

זה היה אתמול והפעם ישבנו באולם בשורה 13 באמצע (התחלפנו עם זוג אחר שרצו לשבת

לייד אנשים אחרים מהשורה) וראינו ממש טוב והיה מעולה! :)

לדעתי זו הצגה שגם מישהו שלא כלכך אוהב הצגות יתלהב ויהנה, כי יש שחקנים

מעולים (נתן דטנר, ושני כהן מהפרסומות של 9 מיליון שהדהימה אותי בפעם הראשונה

שראיתי את ההצגה - היא משחקת מעולה) דיאלוגים שנונים והמון הומור, וגם 

הכוריאוגרפיה מעלפת - ריקודים, ריקודי סטפס ועוד.. (ממש כמו סטפ אפ רק של שנות 

ה60 העליזות)

בקיצור המלצה חמה!

בין הפוסט של אמש לפוסט שלפניו 

עבר עלי שבועיים בערך של קיצוניות..

למטה למעלה למטה למעלה...

זוועה..

אז נתחיל מהדבר החיובי הראשון:

יש נופש בחנוכה... קולולו!!

אלוקים רק שיהיה כייף בבקשה אני כלכך צריך את זה!!

אז מה היה לנו...

1.

הייתי בגן חיות התנכ"י עם מור... לקחתי יום חופש

היה מדהים!

יצאנו ממש מוקדם כדי להספיק כמה שיותר

מזג אויר מושלם

לא היו הרבה אנשים אז בכלל היה נורא נעים ושקט ומאגניב :)

ציפורים, קופים, ג'ירפות, תנינים, האריה נפטר והלביאה ישבה שבעה 

אז לא ראינו אותם, דובים, דגים, זברות, משהו שנראה כמו חזיר אבל

אינו חזיר..

ויש שם כמו תיבת נוח כזו שאפשר לשבת שם על הגג ולהנות מאויר

נעים.. 

היינו שם בערך 4 שעות..

משם המשכנו למאה שערים..

מעשר ומנחה בשבילי, ביקור אצל חברים בשבילה

היעדים הבאים היו מקומות שהיא אוהבת בעיר

כולל מקום שלא הרבה מכירים.. והמיקום שלו בכלל מפתיע.

בין לבין דיברנו המון..

את היום סיימנו בתל אביב במיתוס , אחותי ארגנה לנו מקום

והיא נורא התלהבה מהמקום, אך אבוי... כאבי בטן קטעו את

הכייף.. ונאלצנו לחתוך מוקדם יחסית.. 

סיימנו את היום ה1:30.. בערך...

אני לא זוכר יום חופש שניצלתי כמעט כל דקה ממנו.

2.

הופעה של עברי לידר עם מיכל..

באותו היום קבעו לי יום התקנות שלם אצל לקוח.. הבוס שלי 

גם היה אמור לבוא כך שהעבודה תתחלק בין שנינו..

כמובן הוא לא הגיע...

יצאתי מהיום הזה ממוטט נפשית.. אבל ברוך השם

הספקתי הכל!

ההופעה היתה מדהימה!

עברי לידר במיטבו :)

זה היה בזאפה תל אביב כך שהיה מאוד אינטימי

הוא דיבר איתנו המון.. שיתף מעצמו..

ירד לשיר עם הקהל ממש המון ואף הצטלם עם מיכל שהיה

לה יום הולדת באותו יום.

רק שיר אחד שאני מאוד אוהב נפקד.. אבל נחליק.

3.

הצגה.. במוצש..

גברתי הנאווה

תשמעו..

שני כהן הפתיעה אותי לאללה!

לא הכרתי אותה כפרפומרית שכזו..

שרה רוקדת :)

היא נתנה הופעה מעולה!

היה אמנם ארוך... 3 שעות(!)

התייבש לי התחת..

אבל היה כייף ואני ממש ממליץ.

4.

היתה חתונה של בת דודה שלי

המשפחה התעלתה על עצמה בנוגע לחיכוכים שיש עם

דודה שלי ועשינו להם ממש שמח והיתה תמונת (כמעט) כל

הנכדים עם סבתא.. 

שתי שבתות מפוצצות אורחים אצלנו..

אני אוהב שכולם באים.. זה כייף.. רועש.. שמח.

בין לבין..

הי גם רגעים קשים..

חוסר מצב רוח..

דיכאון..

משבר..

הקב"ה עונה לי על השאלות..

אני מודה שקצת קשה לי עם התשובות..

יהיה טוב.

יום חמישי בצהריים, אנה מתקשרת, "אז ככה התכנית היא כזו, נוסעים לנמל להופעה של
ברי סחרוף עם מיומנה ואז רוצים ללכת לסאבליים לקצת רגאיי.."
הייתי עם הראש בעבודה ולא ידעתי מה קורה איתי בערב, ביחוד לנוכח כאב ראש שגרם
לי ללא מעט רעשי רקע מתרידים במשך רוב היום..
 
אחרי העבודה נסעתי לשיעור גמרא עם ליאור, 45 דקות זה פשוט לא מספיק לי.. אני צריך
עוד, ומשם נסעתי לאסוף אותה ואת מרינה ואז חשבתי שזה יהיה חכם לא לנסוע מאיילון כי
הוא בטח יהיה מפוצץ אז באנו מכיוון דרך נמיר אבל גם זה לא עזר ובכל זאת נכנסנו לפקק
מטורף.
 
איזה מתסכל זה ששמים שלט "הרחוב חסום בגלל ארועי לילה לבן" אבל לא כותבים איזה
רחוב .. כאילו מה חשבתם לעצמכם?? יאללה שינחשו..
מה קורה זה שכולם נוסעים באותו נתיב שעה ולא מבינים למה הנתיבים האחרים מתקדמים
יותר מהר, ואז כשאתה כבר עוקף אתה מבין שהנתיב הזה היה חסום בהמשך אבל כל נהג
גילה את זה רק אחרי שהגיע לאיזה איש עם ווסט צהוב שעומד בסוף, על הפניה, ועוד רגע
מיש/הו עוד ידרוס אותו..
 
בסוף מצאנו חניה, 5 דקות הליכה, בספורטק, וצחקנו על אחד שעמד שם לשמור על חניה
ותהינו כמה זמן הוא כב עומד שם..
 
עוד קטע משעשע היה ילד שמכר בייגלה חם שבכלל לא היה חם ואפילו לא היה כלכך מלוח
אגב, חשבתם פעם על השם הזה בייגלה חם?.. כלומר אם היה קורה לזה סתם בייגלה??
כלומר שרוצים לתאר לכם בייגלה חם אם לא יגידו בייגלה חם תחשבו שזה משו אחר..
 
הנמל היה מלאאאא אנשים עד כדי 0.0001 מקום, וכשהגענו לגשר כדי לעבור לצד השני
לרידינג, איפה שאמורה להיות ההופעה גילינו שהוא חסום ע"י תנועה בלתי פוסקת של
אנשים לכיוון חזרה..
הם זזו כלכך לאט, זה ממש נראה כמו איזה תהלוכת עבדים או פליטים שמנסה לעבור את
הגבול .. או זומבים..
 
לאחר מספר התחבטויות החלטנו להגיע לשם מהצד השני אפילו שזה נראה ללכת לא מעט..
רק שזה לא היה רק הליכה זה היה ממש מסע אל תוך הג'ונגל, הייתי שמח לאיזו מאצ'טה
כדי לחתוך את העלים והענפים בדרך.. זה היה מטורף..
אנשים אשכרה בכו והתלוננו בדרך, טור של נכנסים וטור של יוצאים..
"למה לא הבאתי מצפן"..
"זה ממש ניווטים"..
"תגיד מאיפה אתה בא?.. מתל אביב.." (מרינה נקרעת מצחוק..)
"רמייי שמעתי שיש בוץ בדרך.."
הכי מצחיק היה לראות אנשים עם עגלות ואופניים מנסים לפלס לעצמם דרך..
 
בסופו של דבר הגענו, שוב מלאא אנשים, חלקם קצת הזויים, חלקם כבר שתויים, חלקם
סתם באו רק לראות.. והרוב באו בשביל להנות מאחלה הופעה (על אף שהיתה קצרה)
של ברי סחרוף ומיומנה.. כולל הקטע ההזוי של פולקה עם האקורדיון..
מה שכן קצת בעסה לרקוד על חול.. זה לא מאוזן.. ואנשים לא יודעים לרקוד מתעקמים
ונופלים עליך, או שיש אידיוטים כמו הבחור המגודל ההוא ששפך על אנה איזה חצי כוס
בירה כי הוא ניסה לרקוד תוך כדי שהוא מחזיק כוס בירה וקופץ..דפקט..
 
לאחר מכן יצאנו משם, הפעם מהגשר, אנה מפחדת רצח מגשרים, וזה אשכרה הרגיש
כמו בסרטים האלה שמראים אנשים שמנסים לברוח מאיזה אי בגלל אסון טבע או כי הם
פליטים מאיזו מדינת עולם שלישי..
 
אח"כ הורדנו את מרינה באלנבי כי היא התעייפה ורצתה הביתה ואני ואנה נסענו לפורנטין
שהיתה ריקה מאדם (שזה יחסית מוזר ביום חמישי בלילה..) וישבנו באיזה פאב נחמד ושם
סגרנו את היום.
 
ביום שבת היתה דרמה טלנובלית במשפחה.. לא נעים וכרגע נראה שזה הסתיים לאחר
שיחת בירור בין ההורים...
 
ביום שלישי ראיתי את החצי גמר הראשון בין הולנד לאורוגוואי אצל דפי, היה ממש כייף
במחצית שיחקנו פוסבול (יענו כדורגל שולחן.. ) כמו שיש לצ'נדלר וג'ואי וזה עשה לי
פלאשבק לפרק שמוניקה כיסחה אותם לבד.. דפי ניצחה אותי ואת חבר שלה.. ועוד אחרי
שאנחנו הובלנו..
צחקתי עליה קצת על הפיג'מה-פסים-עירקית שלה.. היא צחקה עלי בחזרה שאני אומר בֱצה
וזֱתים בלי יוד.. תופעות לוואי של החצי העירקי שלי..
המשחק היה אחלה ושמחתי שהולנד ניצחה וגם היו הרבה גולים יחסתי לחצי גמר ולא היה
רחוק שיהיו עוד לולא חוסר ריכוז של ההולנדים או האורוגוואיים.. הדבר היחיד שהפריע
היה הפרשנים המעפנים שלנו.. כמה שטויות הדני נוימן הזה מדבר..
 
אתמול ראיתי עם אנה את החצי גמר השני בין גרמניה לספרד והתבאסתי על גרמניה..
לא שאני אוהד שלהם אבל וואלה הם שיחקו טוב כל המונדיאל וציפיתי מהם להרבה יותר
ומתחילת המשחק היה נראה שהם ממש לא שם.. כמו קונוסים..
ספרד לא היתה צריכה לעשות הרבה כדי להיות יותר טובה.. אבל אני שונא שהם סוגרים
המשחק מרוב שהם מפחדים לא לעשות פדיחה ולהפסיד .. 
כשספר סופסוף הבקיעה גול וגאלה את המשחק הזה מהשמימות, התבאסתי שוב על
גרמניה ופתאום מישהי עושה לי: "גרמניה?!.. אתה יודע כמה יהודים הם הרגו בשואה?!"
(.. אין מילים... )
ולא שספרד יותר טובה.. היום הם יותר אנטישמים מגרמניה וזה בלי להזכיר את גירוש
ספרד ועוד כל מיני פיסות אנטי-ג'וז היסטוריות..
בכל אופן, 1:0 לפחות זה עדיף ממשחק שלם בלי גולים ואז הארכה ואז פנדלים..
 

לפני המשחק ישבתי לאכול סודוך, הרבה זמן לא יצא לי, היתה תקופה שהייתי מכין לעצמי

בבית, רק שהייתי משכלל את זה קצת עם המולטישף, וביקשתי מעט מעט זרזיף של חריף

וההוא התלהב על עצמו ומרח לי על כל הלחמניה.. יצא אש!

אבל לפחות היה טעים..

היום עדי יזמה קפה ארומה.. אז קפצתי על הרכבת והצטרפתי אליה ואל עומר ומאיה
ירדנו למטה לקפה.. ישבנו בחוץ.. אויר טוב.. נעים.. אחח רק היה חסר ים.. :)

אני חושב שמעט מאוד אנשים באמת האמינו שניקח את האירוויזיון, הרי

תחשבו על זה אירופה לא אוהבת אותנו, ועד שהם יכולים לתקוע לנו בלי שארה"ב

תתערב ותדפוק להם וטו בפרצוף באמת נראה לכם שהם יוותרו על זה!?

אחרי שזכינו שם באיזה שלושה פרסים מיוחדים וכולם התרגשו זה רק

הבליט את העובדה שאנחנו עומדים לצאת משם בשן ועין..

אני זוכר שכשהייתי בתיכון, אחת הבנות ספרה שאבא שלה מאלה שממש

מתלהבים מהמופע הזה, עד כדי כך, שבסוף התכנית כשהמנחה אמר

שכבר הוציאו דיסק עם כל השירים הוא אשכרה רץ לטלפון כדי להספיק לקנות לפני

שייגמר המלאי... אהה.. כן.. בטח.

בכל אופן..

אני חושב שהכייף הכי גדול שיכול להיות לישראלי בלצפות באירוויזיון זה לשבת

בשלב הניקוד ולקלל נמרצות את כל המדינות האנטישמיות האלה שלא

נותנות לנו דוס-פואה או לפחות  8 נקודות...

מי שמחמיר יכול להכין מראש חטיפים ולזרוק על המסך תוך כדי צעקות "בווו!".