בראשון שעבר מור נסעה לאילת לנופש עד חמישי, ובין לבין הציעה לארגן

נופש לסופש האחרון, עבור ידיד שלה מירושלים שנמצא בתקופה לא קלה..

חשבנו שניסע כמה חברה אבל בסוף לא היתה היענות כי מסתבר שאנשים הרבה

פחות ספונטניים.. 

היא עוד חשבה לצרף את אחותה ובעלה מקיבוץ לביא, אבל בסוף גם הם

החליטו להישאר בבית.. 

אז היינו שלושתנו.. 

בארבעת הימים שלאחר מכן התוודעתי לאינסוף צימרים ווילות/דירות נופש

באזור הכנרת, והגעתי למסקנות הבאות:

1. רובם בבעלות זקנים סניליים

2. לרובם יש לפחות דף אחד באינטרנט שנותן תיאור מינימלי, אבל גם אלו

    שמציגים המון נתונים, לא מעדכנים מחירים.. היה אולי צימר אחד שהמחיר 

    שהוצע בטלפון ע"י הבעלים תאם את האתר.

3. כולם ללא יוצא מן הכלל דיברו כאילו הם מציעים לי אתר נופש במיאמי

    במחיר של דירת חדר בעפולה - יענו מה זה באים לקראתי... פחחח

4. יש אתרים שלא משנה איזה סינון תעשה - תקבל את אותם המקומות - אדיר!

5. אנשים צריכים להפסיק לצלם את אותו שולחן/כיסא/מיטה מ3000 זויות צילום

    זה רק מוריד מהאמינות של איכות המקום המוצהרת.

המקום הראשון שחשבתי עליו היה המושבה מגדל, כי שם הייתי בנופש  האחרון

שלי עם דקלה ושות והיה ממש כייף והוילה שם ממש ברמה ומאובזרת כדת וכדין,

אולם התברר שוילות הן עסק ממש יקר - וגם דירות נופש..  ולא כולנו בעלי אמצעים

בייחוד מי שסטודנט עדיין.

בראשון מצאתי וילה במגדל והבעלים אמר שיעלה 1000 שח בלבד.. והמקום היה

נראה טוב.. ליתר ביטחון התקשרתי שוב לוודא שמדברים על הוילה ולא על הבקתת

נופש לייד, ובהן צדקי הוא ענה שהוא מדבר על הוילה.

התלהבנו נורא רק כדי שאתקשר למחרת כדי לשמוע שהוא בכלל דיבר על הבקתה

ואין מצב שוילה תושכר ב1000 שח בלבד... מה השתגעתי!?

סנילים.. אמרתי?

עד חמישי עדיין לא הצלחנו לסגור מקום.. דמט!

בחמישי, הגעתי לחד-נס.. 

בעלת הצימר אמרה שאין לה מקום אבל היא ממליצה על מקום אחר.. פעם ראשונה

אגב אחרי עשרות מקומות שמישהו ממליץ לי על מישהו אחר.. הפתיעה אותי :)

התקשרתי אליו... ו... בינגו!

אחרי כמה סבבי טלפונים ושאלות סגרנו איתו.

זהו.. אפשר להרגע ולהתחיל לחייך :)

יצאתי מוקדם באותו יום כי לא ישנתי כלל בלילה.. נסתם לי האף מהתקררות..

בערב, אחרי מנוחה של כמה שעות בבית, נסעתי לירושלים לחיים ואח"כ נפגשתי

עם הבחור הזני - שגם לו קוראים רן..

אספתי אותו וחזרנו אלי לישון..

בבוקר אספנו את מור ב7 וחצי..

אמא שלי שתהיה בריאה, מתקשרת אלי ב7 ורבע... אני שומע אותה שהיא עכשיו

קמה - עוד עם הצרידות של הבוקר.. "ירו טיל לגליל המערבי..."

יופי..

נהדר.. אחלה חדשות על הבוקר..

ומה את מצפה שאני אבטל הכל ואחזור!?

בשביל מה זה טוב?

מזג אויר היה נורא חם - ממש ממש חם.. 

יצאנו לדרך לכיוון אחותה בקיבוץ לביא, חשבנו שנעשה טיול אבל הם החליטו

לבשל במקום לקנות אוכל אז שינינו את הלוז.

אכלנו שם ארוחת בוקר קלה, הצטיידנו בעוד אוכל, בשר וחטיפים..

במרכז ביג קנינו שתיה ועוד כמה דברים..

ועלינו לכיוון חד נס.

הצימר היה סבבה..

פרקנו ציוד..

הם התחילו לבשל.. 

גילינו שהגזייה לא עובדת תקין.. רק חלקית,

בעל המקום - מאיר שמו - היה ממש אדיב והחליף את כל העסק כדי

שנספיק לבשל הכל ואף אירגן לנו פלאטה, מיחם ושעון שבת.

רן היה לחוץ שלא יהיה מספיק אוכל וקרע אותנו מצחוק - בסןף היה יותר

מידי.. אבל הכל הכל היה טעים :P

מור הכינה מרק תימני, הוא הכין פרגיות ושניצלים ואורז והיו סלטים ותפו"א

וחמוצים מהקיבוץ..

אני הבאתי מיץ ענבים לקידוש, וודקה וXL ללילה לי ולמור..

הבחור שהיה עירני כל היום, התרסק מעייפות בערב, מסתבר שלא לכל אחד

מספיקות 5 שעות שינה.. 

פרש לישון מוקדם והשאיר אותנו לבד..

התכנון היה שמור תישן בחדר ואנני והוא בחוץ.. אבל הוא תפס את החדר..

עשינו סעודת אמנים.. ברכות וכו..

קפאנו מקור מהמזגן שפתאום התחיל לעבוד אחרי שבקושי תפקד במשך

היום כשהגענו ופחדנו שנמות מחום..

בסוף נשארנו ערים כמעט כל הלילה.. וקרסנו בסביבות 5 ומשו אני חושב..

למחרת גם לא ממש ישנתי הרבה.. 

אכלנו שתינו צחקנו עשינו שחיה לילית בבריכה בלילה וגם למחרת בבוקר

בערב מור באה איתי לבית כנסת וכשיצאנו משם פתאום פנה אלינו אחד 

התושבים ושאל אם אנחנו מדברים אנגלית.. עניתי שכן..

ואז הוא פשוט התחיל למכור לנו את המקום.. זה היה משעשע :)

אמר שצריכים חברה צעירים כמונו אצלם, ושיש שם הכל ואישתו רופאת

ילדים.. ואז הכניס אותנו לוילה שלו - עלינו לגג במדרגות לולייניות

רק כדי לראות נוף ממש יפה באור ירח מלא ללא עננים.. 

האמת אנשים שם מאוד נחמדים.

יצאנו משם ב12 בבוקר אתמול, שוב לקיבוץ.. השארנו להם כלמיני דברים

ויצאנו לכיוון ירושלים לסינמה סיטי.

אכלנו שם צהריים בקינג ג'ורג' וראינו את הסרט הישראלי - אפס ביחסי אנוש..

וואו סרט קורע.

עשה לי המון פלאשבקים לצבא ..

היו גם סצינות עירום מפתיעות משהו.. קצת בוטה מידי.. מישהו היה צריך

להגביל את הסרט הזה.

ומשם הורדנו את רן בבית ונסענו הביתה...

האמת..

היה מדכה לחזור הביתה..

לא בגלל המצב דווקא פשוט בגלל שהיה ממש כייף.. 

עבר ממש מהר

כשעוד היינו שם בבריכה בבוקר תהינו אני ומור כמה יעלה לנו חודש שלם..

אחרי שחזרנו חשבתי על זה שוב..

חבל שלא ממש ישים.

יש מצב שלהיות איתה כמעט שלושה ימים.. תרם לאפקט שאחרי..

היא לא מושלמת.. אבל כן מושלמת.. 

מישהו מבין את זה?

אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל..

היו לי ארבעה ימים .. מדהימים.. מושלמים... נפלאים..

אני מניח שלהיות עם האישה המושלמת די תורם להרגשה הזו :)

אמנם אנחנו נתראה עוד פעם אחת ולאחר מכן כנראה לא נתראה

יותר.. 

ואני לא יכול אפילו להתחיל לתאר כמה קשה לי עם העובדה הזו

(הנשמה שלי נקרעת..)

אבל היה שווה כל רגע.

זה בהחלט נשמע כאילו אני אוהב להתעלל בעצמי..

אני לא יודע אם יש לי כח נפשי לכתוב את כל זה עכשיו..

אני עייף..

העיניים שלי כבדות..

מצד שני אם לא עכשיו אני לא בטוח שאכתוב את זה אי פעם.

אני לא זוכר הכל... ויש דברים שאני אפילו לא יודע איך להעביר 

אל הכתב.. אני אשתדל.

נתחיל מיום ראשון..

תכננתי לצאת מוקדם כדי להספיק להתארגן וגם לפגוש את שירז

וגם כדי לקנות כמה דברים לנופש, ולבסוף כדי ללכת לישון יחסית מוקדם

כי התכנון היה לצאת בארבע לפנות בוקר לאילת כדי לא לפספס את היום,

אבל הכל הלך הפוך עוד מהבוקר.. ויצאתי משם רק באיזה 8 בערב

זוועת עולמים... פרדס חנה כרכור..

אמא אספה עבורי את הנעליים מתיקון ואני נכנסתי לישון.. כיוונתי איזה

7 שעונים מרוב לחץ שלא אתעורר..

אוף אין לי כח לכתוב הכל.. :(

הדרך הלוך היתה ברובה סבבה..

בתחילה גיליתי שהדייט שהיה לה באותו ערב, עם הבחור הנוכחי, היה רע..

הבחור בן 39 אשכנזי ופשוט לא קולט איזו מתנה הקב"ה שלח לו

לאחר מכן התחלנו לדבר עלי.. היה לזה המשך גם בנופש עצמו..

מבחינת חוויות:

ביום הראשון (יום שני בשבוע) טיול ג'יפים הזוי ברמות לא נתפסות..

לאחר מכן ניצלנו את השוברים של קפה ומאפה ממרכז העיר..

במלון אמרנו שאנחנו זוג לפני חתונה.. מור אוהבת לקבל מתנות

ואכן יותר מאוחר שלחו לנו בקבוק יין לבן קר.

ניצלנו את הארוחות המעולות במלון עד תום!!

ביום שלישי היה יום שופינג בעיקר..

היא בילתה כמה שעות עם חברה שלה שגם היתה באילת

הייתי אמור להצטרף אבל אז התברר שהחברה השאירה את הילדים

עם הבעל אז רק הן..

לא נורא..

טיילתי בעיר..

חיפשתי כל מיני דברים..

אני מודה שהיה לי מאוד קשה שככל שהתקדם הנופש חדרה לתודעתי ההכרה

שבאמת אלו כנראה הימים האחרונים שלנו יחד.. :/

הכל מבולבל לי בראש

בדרך כשנסענו היא שוב התחילה לומר לי כמה שהיא תופסת ממני

כמה שאני בחור מדהים וכו..

ביקשתי ממנה שתפסיק

מסיבה אחת שאני מאמין בה שלא אומרים שבחו שלח אדם בפניו..

והשניה .. אמרתי לה שאספר לה בסוף הנופש..

זה ממש עיצבן אותה

אבל בסוף כבר ביום שלישי אני חושב אמרתי לה מה העניין..

זה כמו שגבר אומר לבחורה שהוא איתה ומציין את יופיה כסיבה הראשונה

זה נורא מעליב... כאילו מה לעזזל עם כל המעבר?!

אז אצלי תמיד הבחורות אומרות כמה אני מקסים וכו..

וזה מרגיש כמו שיפוד מלובן שמחדירים עמוק ללב ומסובבים..

הייתי ממש בדאון אותו ערב...

היא ממש יצאה מכליה כדי לעודד אותי וכו.

ומאותו ערב היינו כל הזמן יחד.

בשני בערב ראינו מופע של מלך האריות.. היה מאוד משעשע ואשכרה

מושקע מאוד!!

הבאנו איתנו לא מעט אלכוהול, אז בערך כל ערב שתינו לא מעט..

היה נורא כייף :)

ברביעי , עשינו פעמיים ספא!

פעם אחת במלון רימונים מול הטרמינל - היה טוב מאוד.. פעם ראשונה שלי!

בערב ניסינו למצוא ספא זוגי שיבואו למלון אבל בסוף התפשרנו על לנסוע

לשם ברכב.. 

היה נפלא..

אני חושב שהתמכרתי לזה

אני כבר מחפש גרופונים לספא במרכז :)

היום עשינו שייט בים בספינת הזכוכית וראינו אלמוגים ומיני מיני מדוזות ודגים

מגניבים אחרים,היה מזג אויר נפלא!

בחזור עברנו לייד ריף הדולפינים וראינו האכלה של דולפינים.

קניתי בושם חדש של ג'יבנשי.. הראשון שלי אני חושב כי אף פעם לא היה לי

ממש בושם אלא יותר אפטר שייבים וכאלה..

הריח שלו מעולה

מור ממש התעלפה עליו :)

היא קנתה וויש לעצמה ולחברה ועוד ג'יבנשי אחד.

ועכשיו לחלק הבאמת אמיתי

השיחות שלנו..

נפתחתי אליה בשלב כלשהו בנוגע לדברים שבחיים לא חשבתי שאפתח לגביהם.

זה היה מאוד כואב נפשית... ואני יודע שקשה לה להקשיב לדברים כאלה..

אבל אני שמח על השיחות האלו..

אמרנו אחד לשניה דברים קשים אבל אמיתיים

היא מדהימה

היא רואה כלכך בבירור דברים..

נשמה עצומה

ואיך שהיא מתחשבת.. 

חושבת עלי ועל מה ישמח אותי.. אם זה בארוחת בוקר וכו..

וגם אני כלפיה..

בדרך הלוך אמרה שהבחור ההוא אמר לה שהוא מפחד שיש לה כל מיני תכונות

לא טובות.... והוא כלכך אדיוט... היא מהממת.. נשמה גבוהה.. אני בטוח.

אומרת לי דברים שהוא אומר.. אני מנתח רגע ואז אומר מה דעתי והיא כלכך אוהבת

שאני קולט אותה.. 

אפילו שהיא לא פשוטה.. ונורא קיצונית בדברים מסויימים

אבל אני בטוח שאם הינו יחד הדברים היו נראים טוב כי אני מאמין שאני יודע בכל זאת 

איך להתנהג איתה..  או איך להתנהג עם אישה בכלל... 

סתם לדוגמא

לשמוע אותי מתבאס ביני לבין עצמי שלא הספקתי פנקייקים בארוחת בוקר

ואז ברביעי וחמישי בבוקר להכין לי צלחת עם פנקייקים ולשים סירופ שוקולד

טעיייםםם..

וזו רק דוגמא קטנה..

היו עוד המון הרבה יותר שוות.

שיחקנו טאקי, שש בש וכו..

בטלויזיה היה אותו סרט בריפיט.. עם השחקן ג'ייסון סטאטהם שהיא חולה עליו.

עשיתי סלט שלם..

לא נורא

ככה מרגיש לי בלב ובראש :/

היה יום אחד שגם למדנו יחד פרקי אבות והקראתי לה מאמרים של הרב

סולובייצ'יק על חנוכה.. 

מדהים לדבר איתה על הדברים האלה...

אמנם לא אוהבת לשבת על כאלה הרבה אבל כשכבר - אז עד הסוף.. 

כלכך התלהבה מהספר של פרקי אבות אז עוד באותו יום הזמנתי לה.

אני גם רוצה לקנות לה מתנה  את מומו של מיכאל אנדה..

בטוח שתאהב!

החיבור בנינו היה נורא מהיר.. ואני חושב שמאוד חזק...

לא רק אני מרגיש ככה.... גם היא.

הקטע של הכנות אצל שנינו... לומר תמיד את האמת, כל האמת

וכו..

היה קטע שרצתה לחבק אותי

אבל שנינו שומרים נגיעה

שאלה למה כלכך מחמירים עם זה גם כששני הצדדים מאוד שומרים

וחזקים..

אמרת לה שחוקים לא נכתבים לאיש שאד אלא לקהל ולכן יכול להיות

להיות שהם עדיין נראים כמיותרים אבל אי אפשר לוותר.

רק אחכ קלטתי שזה היה מכוון אלי.. לא נורא..

והדלקנו נרות יחד..

יותר מפעם אחת חשבו שאנחנו באמת זוג..

אז היום אחרי שהורדתי אותה עם כל המיליון שקיות שלה

עשינו שיחת סיכום

די הסכמנו שאם נמשיך אז די נתעלל בעצמנו כי שנינו נורא נהנים בטירוף

עם השניה אבל אסור הלכתית ואין מה לעשות..

ואם אין לזה עתיד אז זה לא מתאים

אמרנו תודה אחת לשני.

היא שוב חזרה על זה שאני מדהים ואין בחורים כמוני היום

ושההורים שלי זכו בלוטו איתי

כואב לי לשמוע את זה ממנה במיוחד, כשאני יודע שכל זה היא יודעת

ובכל זאת לא איתי..

אז נתראה עוד פעם אחת בשביל הספרים

וזהו :(

כלכך קשה לי עם זה

אני ממש בוכה

לפגוש נשמה עצומה כזו

אי אפשר לתאר את זה במילים

זה כמו שחסידים של הרבי מילובביץ' קשורים אליו כלכך חזק..

אני יודע שזה נשמע פלצני..

אבל זה ממש ככה.

ראיתי אותה.. את הפנימיות שלה בסוף דייט שני...

וזה המם אותי

לא האמנתי שעוד יש כאלה  בחורות כמוהה.

אני אפילו לא יודע מאיפה להסביר את זה.

ועכשיו אני בדירה

וקר לי

ואני מת לישון

ומחר בבוקר צריך לקום מוקדם לתפילה

אני מתגעגע אליה כבר

היא תהיה ממש ממש חסרה לי :(

היו לי ארבעה ימים מדהימים איתה

להביט בה כשעושה דברים

איך היא מתנהלת...

להביט בה כשישנה..

אני כלכך מתפלל לקב"ה שאם היא לא מיועדת לי

אז שישלח לי כבר את זו שכן

ושתהיה כמו מור..

אמן!

בין הפוסט של אמש לפוסט שלפניו 

עבר עלי שבועיים בערך של קיצוניות..

למטה למעלה למטה למעלה...

זוועה..

אז נתחיל מהדבר החיובי הראשון:

יש נופש בחנוכה... קולולו!!

אלוקים רק שיהיה כייף בבקשה אני כלכך צריך את זה!!

אז מה היה לנו...

1.

הייתי בגן חיות התנכ"י עם מור... לקחתי יום חופש

היה מדהים!

יצאנו ממש מוקדם כדי להספיק כמה שיותר

מזג אויר מושלם

לא היו הרבה אנשים אז בכלל היה נורא נעים ושקט ומאגניב :)

ציפורים, קופים, ג'ירפות, תנינים, האריה נפטר והלביאה ישבה שבעה 

אז לא ראינו אותם, דובים, דגים, זברות, משהו שנראה כמו חזיר אבל

אינו חזיר..

ויש שם כמו תיבת נוח כזו שאפשר לשבת שם על הגג ולהנות מאויר

נעים.. 

היינו שם בערך 4 שעות..

משם המשכנו למאה שערים..

מעשר ומנחה בשבילי, ביקור אצל חברים בשבילה

היעדים הבאים היו מקומות שהיא אוהבת בעיר

כולל מקום שלא הרבה מכירים.. והמיקום שלו בכלל מפתיע.

בין לבין דיברנו המון..

את היום סיימנו בתל אביב במיתוס , אחותי ארגנה לנו מקום

והיא נורא התלהבה מהמקום, אך אבוי... כאבי בטן קטעו את

הכייף.. ונאלצנו לחתוך מוקדם יחסית.. 

סיימנו את היום ה1:30.. בערך...

אני לא זוכר יום חופש שניצלתי כמעט כל דקה ממנו.

2.

הופעה של עברי לידר עם מיכל..

באותו היום קבעו לי יום התקנות שלם אצל לקוח.. הבוס שלי 

גם היה אמור לבוא כך שהעבודה תתחלק בין שנינו..

כמובן הוא לא הגיע...

יצאתי מהיום הזה ממוטט נפשית.. אבל ברוך השם

הספקתי הכל!

ההופעה היתה מדהימה!

עברי לידר במיטבו :)

זה היה בזאפה תל אביב כך שהיה מאוד אינטימי

הוא דיבר איתנו המון.. שיתף מעצמו..

ירד לשיר עם הקהל ממש המון ואף הצטלם עם מיכל שהיה

לה יום הולדת באותו יום.

רק שיר אחד שאני מאוד אוהב נפקד.. אבל נחליק.

3.

הצגה.. במוצש..

גברתי הנאווה

תשמעו..

שני כהן הפתיעה אותי לאללה!

לא הכרתי אותה כפרפומרית שכזו..

שרה רוקדת :)

היא נתנה הופעה מעולה!

היה אמנם ארוך... 3 שעות(!)

התייבש לי התחת..

אבל היה כייף ואני ממש ממליץ.

4.

היתה חתונה של בת דודה שלי

המשפחה התעלתה על עצמה בנוגע לחיכוכים שיש עם

דודה שלי ועשינו להם ממש שמח והיתה תמונת (כמעט) כל

הנכדים עם סבתא.. 

שתי שבתות מפוצצות אורחים אצלנו..

אני אוהב שכולם באים.. זה כייף.. רועש.. שמח.

בין לבין..

הי גם רגעים קשים..

חוסר מצב רוח..

דיכאון..

משבר..

הקב"ה עונה לי על השאלות..

אני מודה שקצת קשה לי עם התשובות..

יהיה טוב.

זהו.. עבר החג האחרון של השנה..

אבל לפחות הוא היה מתוק :P

עשינו ארוחה חלבית בערב החג..

שבועות זה גם היומולדת העברי שלי (חג מתן רן) אז אני בעד חלבי על אף שבד"כ

אני באמת מעדיף בשר..

בעיקרון היה המון אוכל - כמובן תלוי את מי אתם שואלים - המון סוגי סלטים למיניהם

בין היתר סלט עדשים שחורים, בורגול (שחלק בלבלו עם קינואה.. )

בורקסים, גבינות, טונה, קישים (שאני לא אוכל) פיצות הום-מייד ע"י בת דודה שלי

והאמת שיצא לה מאוד מוצלח.. שוקלים לפתוח קו יצור.

היו דברים נוספים אבל הם לא הספיקו להגיע לצד שלי של השולחן..

אני בעיקר חיכיתי לקינוח... או קינוחים..

4 סוגי עוגות:

עוגת שוקולד,

עוגת גבינה ללא סוכר עבור סבתא שלי שהיתה מה-זה מאושרת שחשבו עליה,

עוגת יומולדת לי!,

עוגת בננות עם ריבת חלב..

בלינצ'סים,

מגש אבטיחים..

בית מלון פראייר ליידנו :)

עוד סיבה שטוב לי עם חלבי בשבועות היא שיש לימוד לאורך כל הלילה עד הבוקר

(תיקון שבועות) ואני יכול להכין לי מיכל קפה קר טו-גו שיחזיק אותי בשעות הקשות.

יש לימוד כזה פעמיים בשנה, בשבועות ובשמיני-עצרת.. אני מת על זה.

קפצתי לדקלה בצהריים וזכיתי למיני עוגת שכבות נוספת מעשה ידיה להתפאר, ועכשיו

אני נזכר ששכחתי אותה בפריזר של ההורים.. אני מקווה שאחותי לא תגלה אותה :/

אז שבועות עבר בנעימים.. היה נורא כייף..

ואז בערך ב11 וחצי בלילה התחילו צלצולי טלפון.. לפלאפון ולדירה..

לא רציתי לענות..

אבל קשה לי להיות קשה עם אנשים..

אז בסוף עניתי..

היא ירתה לי לטלפון שהיא באה ושאפת לה את הדלת!

לא הייתי מוכן לזה..

היא התחילה טיפול.. והיא מגיעה לכל מיני פריצות דרך והבנות עם עצמה וכמה היא היתה

לא בסדר וכו..

ואני מבין שהיא מנסה בכל כוחה להחזיר את הגלגל לאחור..

היא מרגישה שהיא מאבדת את הדבר הכי יקר לה בחיים פתאום..

אבל אני איבדתי את כל מה שהיה לי כלפיה כבר לפני שבועיים באופן סופי..

כתבתי לה את זה במכתב, אבל היא עדיין לא הבינה..

היא עדיין חושבת שאפשר לפתור את זה ולהתקדם אם לא אהיה אטום אליה..

סיפרה שכל החג כל מיני בחורים ניגשו אליה אבל אף אחד מהם הוא לא אני..

מרגישה שלעולם לא תכיר עוד מישהו כמוני.. וכו..

כואב לי לשמוע אותה אומרת את זה...

אתמול הסברתי לה שוב (כבר הגעתי לצעקות) שהיא עשתה מעשים שאי אפשר למחוק

וכל המילים שלה שלא התכוונה לא עוזרות לי..

היא כל פעם מחקה מעט מהרגשות שלי.. וכל פעם ניסיתי להזהיר אותה, אבל היא התעלמה..

עד שהמכה האחרונה באה לפני שבועיים ומשו בערך..

וזהו... פה זה נגמר..

אני לא סומך עליה יותר.

היו לה חמישה וחצי חודשים להתעורר וזה לא קרה..

ולפעמים באמת מתעוררים מאוחר מידי..

זה קרה גם לי בעבר.

קשה לה לקבל את זה.. אבל זו המציאות - זו האמת שלי..

אין לי משהו אחר לאמר לה ואני לא רוצה גם סתם לאמר דברים שאין להם כיסוי..

אני מקווה שהיא תניח לי מעתה והלאה.

אני מקווה שהיא לא תתקשר שוב ולא תנסה לבוא..

זה רק יפגע בה יותר..