פרוש חלומי כמרבד לרגלייך, צעדי אהובה על פרחיו פסיעותייך.

תחת כל שמיים ליד כל עץ עומד הייתי בא תמיד אלייך להציל אותך
וכשהיית שוקעת כמו שמש דיכאון הייתי בא באמצע כעס או באמצע יום

תמיד אחר הצהרים שאין סימן בחוץ היית צוללת כהרף עין לארץ הילדות
היית הולכת לחפש את מה שאין מזמן היית אומרת יש כספת וכולנו שם

וגם אם הייתי בצד השני של העולם ואת היית פה
גם אם לא יכולתי להציל אותך מכולם, הייתי מנסה לבוא
וגם אם לא הרגשת כבר כלום, אפילו לא את עצמך
הייתי בא להציל אותך, אפילו ממך.

תחת כל שמיים כולנו בני אדם חיים עם פחד בעיניים בכל גיל ובכל זמן
אם צלצלי, אני לוחש לך, אעוף אלייך כמו טיל
להציל אותך מכל הרשע, רק מי יציל אותי?

יש פעמים שאני תוהה האם אתה באמת לא מבין או שמה אתה מעמיד פנים

נורא מפחיד אותי לכתוב כאן, אני כותבת כאן ברגעי משבר, ברגעי פורקן, ברגעים שבהם הכל נגמר.

אני מחזיקה בשאריות כוחותיי האחרונים, לא מוכנה לאבד לא מוכנה להעביר במוחי את המחשבה שמה המילה בנפרד תיכנס לפרק.

הבן אדם הכי משמעותי שהיה לי בחיים, ללא ספק.מעולם לא חוייתי עוצמת רגשות שכאלו, כל המילים שנכתבו כאן, כל המעשים שנרקמו כאן מעולם לא קדמו לתחושה שאני מנסה לתאר כרגע במילים.משומה הכתיבה הזו היתה נראית הרבה יותר קלה ואני מגלה שהיא קשה לחלוטין.המקום הזה זר לי, לא כתבתי הרבה, ואולי טוב שכך.

נראית לי מין עיוורות, או שאולי פשוט בגרות מסוימת.אני למדה המון, למדה ממנו המון.הוא תינוק, לגמריי תינוק לפעמים, אבל תינוק שגורם לי להתבגר.

לגרום לי לקחת דברים בפרופורציה, לגרום לי לאבד את השליטה, את העשתונות, לדבר אליי בחוצפה, לגרום לי לערער בעצמי, לגרום לי לערער בעצמי מלאה ברגשות, לגרום לבכי כל כך גדול ולתחושת אבדון איומה, לגרום לשברון לב קטן בכל פעם שהטלפון מתנתק, לגרום לשברון לב גדול במחשבה שמה הוא לא לבד, יש סיכוי שכזה?שהוא משקר לאורך כל הדרך?או שזו פשוט חוסר האמונה שלי? חמישה חודשים, מה זה חוסר אמונה.איך במעשה אחד בן אדם מסוגל להעיף את כל האמונה שלי בו לקיבינימט, פה הרגע שבו הרגשתי שנופלים עליי השמיים.מודה שטעיתי, טעיתי מלא אני כל הזמן טועה, הדרך שלי מורכבת מטעויות, התחרטויות, הבנות, סטיות, אני לא מבינה את עצמי לפעמים.

בא לי שתשיר לי שירים, בא לי שתקדיש לי אותם, בא לי חמימות כזו ענקית בלב, בא לי שתקפוץ עליי, ממש תקפוץ, כמו בסרטים, בא לי שתנשק אותי ללא הכרה, בא לי שתסתכל על כל בחורה שעוברת ותגיד לי בייבי,את המלכה שלי.בא לי שתכבוש אותי מחדש ולא להרגיש כאילו אני מנסה לכבוש אותך, בחיוך מזויף, בהבנה, בהיגיון לא הגיוני, בא לי שתילחם עליי, מאוד, מפריע לי שאתה לא נלחם, לא רוצה להילחם "זה לא הקטע שלך".המשחק של הכבוד הזה כבר מתחיל להימאס עליי, האם אני באמת צריכה להישאר מפאת אהבה או מפאת היחס?

כואב לי הלב, מספר פעמים ביממה כואב לי הלב, כואב לי מרוב אהבה מרוב תסכול מרוב הבנה שאני דורשת יותר מידי מרוב הבנה שלפעמים אני מוותרת על הדרישות שלי על מנת שיישאר, כואב לי הלב על העובדה שאני אוהבת אותו כל כך, כל כך אוהבת אותו כמו שלא אהבתי מעולם, וזה כל כך, כל כך מוזר לי.

מטומטם, אידיוט תמים הכי צפוי שבעולם ירושלמי, אהוב ליבי מצחיק מציק ילדותי מעצבן רגשי רגשני קנאי אגואיסט חרמן פוזל מאהב מדהים יפה שלי, פשוט יפה שלי

תישאר שלי.