לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

After the rain goes there are rainbows. i'll find my rianbow soon



כינוי:  מלודיה

בת: 34





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2008

:S


אני יודעת שלא עידכנתי הרבה זמן פשוט האמת שלא השתנה כל כך...עדיין קשה לי שסבתא לא פה ויש את הרגעים האלה של צלילות שאני לא מכחישה ואז אני לא יכולה להפסיק לבכות...

חוץ מזה אין לי בערך חיים בכל השבועיים האחרונים יש מלא מבחנים ויש מבחן ענק בתאטרון ביום שני ואנחנו מחוגגים את פורים ביום ראשון אז אין לי על מה לעדכן בנוגע לזה... את התחפושת אולי תראו אם אני אעשה פושט תמונות...

שיהיה לכולם חג שמח...

זה החג הראשון בלי סבתא אז לי הוא לא משו...

נכתב על ידי מלודיה , 22/3/2008 12:56  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני לא מאמינה שאני לא אראה אותה יותר


אז ככה כמה שעות אחרי שכתבתי את הפוסט הקודם סבא שלי התקשר לאמא שלי ואמר לה לבוא דחוף כי סבתא התאשפזה [[קצת רקע סבתא שלי היה דלקת ראות אבל זה לא היה משו רציני...לפחות לא עד עכשיו וסבא שלי אף פעם אל קרא לאמא שלי לבוא משמע זה חמור]] באותו הלילה אמא שלי נסעה לירושלים [[אני לא הייתי אמורה לדעת מה קורה במקרה שמעתי את אבא ואמא שלי מדברים]] למחרת הלכתי לבצפר [[כי אמא לא הסכימה לי לבוא איתה]] והרגשתי שמשו לא בסדרדיברתי עם אמא שלי בבוקר והיא נשמעה גרוע...בכיתי מכל דבר כל הפסקה התקשרתי לאמא לשאול איך הולך.

באמצע שיעור תאטרון ראיתי שיש לי שיחות שלא נענו ויצאתי להתקשר לאנמא מסתבר שהיא מצאה לי איך להגיע לירושלים [[שם סבא וסבתא שלי גרים]] ויצאתי בריצה מהבצפר אחרי הרבה סיבוכים יצאתי ב11:00 הגעתי לשם אחרי כל הסיבוכים בערך ב13:00 כל הדרך ניסיתי לשכנע את עצמי שהיא תהיה בסדר.

רוב המשפחה הייתה שם אמא שלי וכל האחים שלה ורוב הילדים הבוגרים [[יותר נכון כל הבנות הבוגרות אנחנו 4 ויש עוד שני בנים אחי והבן דוד שלי שלא ידעו עדיין]] ואמא הזהירה אותי שזה מראה קשה אבל הלכתי לראות את סבתא. זה היה נורא זאת לא הייתה סבתא שלי היא הייתה נפוחה ומחוברת למלא מחכשירים בכלל לא נראתה כמו סבתא שלי...היא הייתה ישנה...

עדיין הייתה לי התקווה שהיא תהיה בסדר אבל אחרי שבכיתי קצת ויצאתי החוצה שמעתי את סבא שלי אומר שהוא מקווה שהיא לא תסבול יותר מידי ושזהיקרה מקרוב לא הבנתי ושאלתי את אמא והיא הסבירה שלסבתא יש רק עוד כמה שעות לחיות ושהם ידעו את זה כל הלילה

בכיתי כל כך עכשיו זה בטוח אין עוד תקווה נשאר רק לחכות

אני ובת דוד שלי לא אכלנו כלום והיינו רעבות אז הלכנו לקנות אוכל כשחזרנו כולם היו סביב המיטה של סבתא הדופק שלה התחיל לרדת וזהו הגיע הסוף כולנו עמדנו לידה ברגעים האחרונים עד שהלב שלה הפסיק לפעום

היא נראתה כל כך שלווה סוף סוף

בכיתי כל כך לא רציתי שהיא תלך והבטחתי לה "כה טודו וה אסטאר ביאן אי כה וואוי א קווידאר אהמהמה"-הכול יהיה בסדר ואני אשמור על אמא.

זה היה ביום שני ה3.3 בשעה שתים וחצי

יום שלישי הייתה הלוויה ויש עוד כל כך הרבה דברים שקרו בשבוע האחרון הכול השתנה הייתי מאד קרובה לסבתא שלי ופשוט אין לי כוח לדבר על זה

אני דיי בהכחשה

אני לא עצובה על זה שהיא מתה היא סבלה מאד והיא סוף סוף לא סובלת יותר אני עצובה כי אני מתגעגעת..אני לא מאמינה שאני לא אראה אותה יותר לא אחבק אותה ואנשק ואדבר איתה בספרדית לא אומר לה שאני אוהבת אותה

נכתב על ידי מלודיה , 10/3/2008 20:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מסע ישראלי 2008


מסע ישראלי 2008

אין פה אחד שלא נהנה

חיוך על השפתיים

ובלב שמחה

מחזור ט'

אני אוהב/ת אותך!

 


היה מדהים פשוט מדהים אין לי מילים

תמונות בקרוב

קבוצת לימור אימפריה!!!

נכתב על ידי מלודיה , 2/3/2008 20:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





6,014

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למלודיה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מלודיה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)