במצבי רוח ממש כמו הנוכחי, לשחק במשחקי מחשב סופר אלימים, איפה שרואים הרבה ציצים ודם ואנשים מקללים ויש לך מאה אלף סוגי נשק שאת שולפת השם יודע מאיפה.

וכשהומבים האלו, שניראים כאילו קרציה-שדומה-לכוס התיישבה להם על הפרצוף (Half life, someone?), אני מנסה להתעלם מכל הגועל ומדמיינת פרצופים אחרים שבא לי לפוצץ, וכשאני מורידה להם ת'ראש עם הנשק הסופר מתוחכם שלי והדם שלהם ניתז לכל עבר, אני מרגישה סיפוק שכמעט מזכיר לי סקס. פשוט להיות שם ולדמיין את זה. אחחח, החיים\המשחקים הטובים.

- - - - - -

ואני גם מאוד אוהבת את הארטיק פסיפלורה של פרילי, אם זה מעניין משהו. לא ללקק אותו, אלא לתת לו ביסים ולתת לו לימוס על הלשון, או פשוט ללעוס אותו עם השיניים הטוחנות ואז בכלל זה מרגיש הכי כייפי בעולם. תנסו. זה כמו לאכול צמר גפן (רק שזה כבר לא כזה מומלץ).