חברה טובה פעם אמרה לי שהעובדה שאנג'לינה ישנה על החזה שלי או על גבי והחתול על רגליי, ושכל הנשים והילדים שאי פעם הכרתי תמיד ישבו עלי, עמדו עלי או טיפסו עלי, מזכירה לה משחק ישן נושן שהתחיל מכך שילד אחד נפל ושאר הילדים צעקו "ערמת אנשים!" ונפלו עליו. אותה חברה, המבוגרת ממני בשני עשורים, התפלאה שאני מכיר את הביטוי "נפל לי האסימון" וסיפרה לי כיצד נהגו לשלוף את האסימונים עם חוט. מאז אני לא משתמש בביטוי הזה, לא לפני שאני מברר שאסימון שנפל לי בראש, אינו קשור לאף אדם שהחליט לחסוך.

היום, ברבע לארבע בבוקר, שלחתי דואל למכר. הלה שאל אותי אם "עודי" ער או ש"כבר". הסברתי לו שאני מתעורר בארבע בבוקר בקירוב ואז שוכב עד חמש עם עיניים פקוחות, מקשיב לנשימתה של אנג'לינה שישנה על חזי או על גבי ומתפלל שלא תעזוב אותי לעולם. לפעמים אחד הילדים מצייץ ולכן אין לי ברירה, אלא לקלף אותה בזהירות מעורי ולגשת אליו. כשאני חוזר, אני מתיישב למרגלות המיטה ונושם את שנתה. העובדה שאישה ישנה במיטתי אינה מובנת מאליה עבורי; לכך שהיא אוהבת אותי ושתישן בה גם מחר, אני צריך הוכחה.

בכל ערב אנג'לינה מתכרבלת על חזי, מניחה את רגלה על מבושיי ונרדמת עלי משל הייתי מזרן. היא יודעת שלא רק שאיני נוחר בשנתי, אלא אפילו לא מתהפך. כשאחד מאיבריי נרדם, אני מתעורר ומפלס את החשכה בעיניי, מדבר עם עצמי בראש ומסביר שאם אנג'לינה ישנה על חזי, סימן שאני בבית. אני לא רץ אל הברז ולא רוחץ את הדם שנקרש בין אצבעותיי רק כדי להתעורר מעל הכיור ולגלות שהכל היה סיוט. אני לא בוכה ולא צועק בערבית ששגורה בי משל הייתה שפת אם, ולא מחפש אחר האקדח כדי לירות ספק באויב ספק בעצמי. כל זה שייך לעבר. אבל עדיין לא למדתי להתהפך, כי בעולם אליו אשוב בעוד פחות משנה, כל התהפכות עלולה לעלות בחיים; כי בעולם בו אולפתי, אסור לאבד שליטה, גם בשינה.

היום החייל הקטן התעורר לצומי ולכן השכבתי את אנג' על המיטה וכיסיתי אותה היטב. נשקתי למצחה וניגשתי אליו. ואחרי שכיסיתי גם אותו ונרגע, בישלתי מרק תירס סיני עם נטיפי ביצים. לקראת שמונה המרק התקרר (כמעט). שמתי אותו במקרר ונסעתי למשרד (נגיד). אנג'לינה התקשרה אלי בצהרים כדי להודיע לי שמצאה את המרק רק לאחר שבזבזה עשרים דקות מזמנה בחיפוש אחר הסיר בו בישלתי וכיוון שלא מצאה אותו, שעתיים נוספות כדי להכין מרק. אחרי שהתנצלתי והבטחתי להבא להודיע לה שבישלתי, שאלתי אותה איזה מרק היא הכינה, כי שלה בטוח יותר טעים משלי. אנג'לינה השתתקה ובהרכנת קול השיבה: "מרק תירס סיני עם נטיפי ביצים".

למרות שאין סינים ו/או תירס בחיבור בין השיר של אבנים מתגלגלות לבין קטעים נבחרים מסרט Metal Jacket, מבחינתי הסרטון הזה יכול בקלות להוות חלופה לפוסט:

המתכון (סליחה, לא ידעתי שאסור בלי, מזל שצופה סיפרה לי):

מבשלים עוף כדי שיתן את מיציו במשך שעה לערך בסיר של מים. במחבת נפרדת מטגנים (רצוי כל ירק בנפרד) תפו"א קוביות בגודל ממוצע, כרובית מפוררת לפרחים קטנים, וגזר חתוך לקוביות קטנטנות. לתוך המרק מוסיפים צרור תבלינים לבחירה קשור בחוט. אחרי שעה שולפים את העוף, את המרק מתבלים במלח ופלפל ומוסיפים את הירקות המטוגנים. מוסיפים גרגירי תירס. בינתיים מנקים את העוף מעצמות ומפוררים אותו עם מזלג. כשהתיבול טעים והירקות מרוככים דיים, מגבירים את האש כדי לגרום למרק לבעבע. טורפים ביצה או שתיים (תלוי בטעם) בקערית נפרדת, ממלחים (אני לא ממלח, אבל אפשר) ושופכים את בלילת הביצה לתוך המרק. לשפוך בזהירות מלמעלה, כדי שהזרם יהיה דק ככל האפשר. רצוי לערבב את המרק תוך כדי, כדי "לשבור" את נטיפי הביצים. אחרי שסיימנו עם נטיפי הביצים, מוסיפים רוטב סויה (מעט רק בשביל הארומה) ואת העוף שפיררנו. 

זהו. ניתן להכין אותו צמחוני על בסיס קמח וחמאה (להסמכה) אם מישהו מעוניין, אשיב בתגובות.