כשהיא אומרת שהיא אוהבת אותי, אני תמיד אומר "תודה". כשאני אומר לה שאני אוהב אותה, היא אומרת שהיא אוהבת אותי גם, ואני משיב "תודה". כשהיא ממציאה לי שמות חיבה מגוחכים, אני תמיד אומר "תודה". כשהיא מחבקת אותי ומבטיחה שלעולם לא תעזוב אותי, אני תמיד אומר "תודה". אני אומר "תודה" אחרי שאני מסיים את הארוחה, אחרי שאנחנו עושים אהבה, אחרי שאנחנו חוזרים מבילוי, כשהיא נוגעת בי ואפילו כשאני נשכב על מצעים נקיים אותם פרשה על המיטה. יש לי הרבה מה להגיד על כל מה שהיא עושה עבורי, אבל אני תמיד מסכם את הכל ב"תודה".

את היום בילינו על שפת אוקיינוס. טרם הגענו לקליפורניה, האמנתי שאני שונא ים בגלל טעמו המלוח והחול המציק שמקיף אותו. נמשכתי אל האגמים ואל הנהרות. נסעתי לליטא ולפינלנד, בניתי לנו בית בצפון ולמרגלותיו חפרתי בריכת מי תהום כדי להיות קרוב עד כמה שאפשר אל המים המתוקים. אבל כשבפעם ראשונה בחיי ניצבתי מול המרחבים המלוחים של האוקיינוס, התאהבתי. התאהבתי בו כי הבנתי שהרעה תמיד מגיעה מהיבשה. אני שלעולם לא מפנה את גבי אל החלונות ומעדיף להשאיר את דלתות החדרים פתוחות, זה שמתעורר מכל רשרוש ולעתים מעדיף לוותר על השינה כי הערות המעייפת מתוקה יותר מחלומות, מול האוקיינוס הרגשתי מוגן.

אנשים נוהגים להקל על עצמם כשהם קוראים אותי ותחת לנסות ולהבין, מסכמים אותי כ"ימני" או כ"פשיסט". השתתפתי בפורום כלשהו, בו בכל פעם שלא הסכימו אתי, במקום להתמודד עם דעותיי, כינו אותי "הלום קרב" על משקל "בן-זונה". כשהייתי בן 19 (אחרי הקרב בג'נין), הזדעזעתי והתרעמתי. בגיל 25 (אחרי עופרת יצוקה) פתחתי במלחמה. כשמלאו לי 28 (אחרי שעליתי דרגה) הבנתי שהאזרחות ויתרה עלי ושאני חייב לבחור בין להיות אזרח לבין להיות חייל. סגרתי את עצמי באתרים של חמאס וג'יהאד האסלאמי (הפלסטיני). בשעה בה אזרח מן המניין התעורר בבוקר וצפה במרקע הטלוויזיה, אני כבר מזמן הייתי שקוע בנאום אחרון של אבו מאזן או במה שנאמר במהלך ישיבה של מועצת הביטחון שהייתה אמורה לדון בפעם נוספת במצב בסוריה או בבקשה של נציבות האו"ם לזכויות האדם להקים ועדה שתבדוק דבר-מה. פספסתי המון מהאזרחות. אני מודע לכך.

כשניצבתי בפאתי האוקיינוס, היא שאלה אם היא יכולה להישאר לידי או שמא אני מעדיף שתלך כדי שאוכל להיות לבד. לולי שאלה, הייתי בוחר להיות בלעדיה; לו סובבה את גבה והלכה, הייתי מרגיש הקלה. אבל כיוון ששאלה ונשארה, חיבקתי אותה אלי ולחשתי באוזנה "תודה".

תודה על הרגישות, על היכולת שלך לוותר על עצמך עבורי. תודה על אהבתך אלי. תודה על כי את בוחרת להיות שלי, בכל בוקר מחדש.

ככה נראה האוקיינוס היום: