ביסלי

מאז שהייתי ילד קטן אני זוכר שהיה לנו בבית מן מבנה עשוי מכפיסי עץ, שהרכיבו צורת כוכב. זו למעשה חידה. איך לפתוח אותו, ואחר כך איך להרכיב את החלקים כדי שיחזרו לצורת הכוכב. 

בתור ילד ניסית עשרות פעמים להרכיב. בד"כ לא השקעתי מחשבה, אם כבר כח - מה שלא עבד. בעיקר עבדתי בשיטה של ניסוי ותהייה. ניסתי להתאים פעם ועוד פעם ועוד פעם, ללא הצלחה. בשלב מסויים כבר התייאשתי והפסקתי לנסות.

השבת אחיין שלי התלהב מהאתגר, וניסה לפתור. הוא גם הצליח, לא יודע עם בעזרת אבא שלי או בכוחות עצמו, אך הצליח.

מה שהוביל אותי גם לנסות שוב. "אם הוא יכול אז למה אני לא?". 

אז ניסתי. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. והפעלתי מחשבה, והגיון. ובסוף הצלחתי. 

הידד.

***

"אתה פנוי?" השאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. ואני מתלבט שוב ושוב מה לענות. מצד אחד רוצה. מצד שני זה לא זמן טוב. מצד שלישי אף פעם לא זמן טוב. אז אני צריך להתייעץ עם חבר, אבל הוא לא עונה. לפי ההסכם הוא צריך לחזור אליי תוך 48 שעות. אז נחכה ונראה מה עושים.

***

סמסטר קיץ בא לי בטוב. הכל ברוגע ובנחת. טוב בלא הכל. אבל עדיין האווירה יותר נינוחה. ואני צריך את זה עכשיו.