בזמן האחרון אני מרגישה עייפה. עייפה מהכל ומכלום.
פשוט אין לי כוח יותר לסחוב הלאה. מספיק! זה יותר מדי קשה לי!
הדאגות ממלאות אותי, יותר מדי! אני מרגישה שזה עומד להתפוצץ!
וזה לא יהיה נעים לאף אחד!!
אני יוצאת מהבית ב 8 בבוקר וחוזרת אחרי 8 בערב, ומתחילה להכין שיעורים עד כמעט 1 בלילה.
אני ישנה, מינימום שעות שינה!
כל הלימודים והעבודה שוחקים אותי.
אלף פעמים כבר חשבתי לעזוב וללכת! אבל אני לא יכולה להיכנע כ"כ מהר! עוד לא!!
אני משכנעת את עצמי שחייבים לסיים את התואר!! חייבים להגיע לסוף!!!
ההורים שלי תמיד לימדו אותי לא להיכנע!! בינתיים כל החיים שלי, לא הייתה פעם אחת
שנכנעתי!!! לרוב זה היה כדי לא לאכזב את ההורים, וכיום זה על מנת לא לאכזב את עצמי
(כן, גם את ההורים שלי וגם את בעלי אבל בעיקר את עצמי).
זה לא שאני לא נהנית ללמוד את התואר! אני בחרתי בפקלוטה מבחירה אישית, ולא מחוסר ברירה!!
ההרצאות מעניינות! כך גם המעבדות! באופן כללי ממש כיף לי, ויש לי חברים והכל!! אבל השעורים והבחנים והמערכת העמוסה, והעבודה..... זה פשוט שוחק!!
בינתיים אמשיך לסחוב!!!
בברכת לילה טוב!!
שלכם,
הסטודנטית העייפה 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
