יומנה של ג'ינג'ית!

לדוד שלי (אח של אמא שלי) גילו סרטן מוח ממאיר. כרגע הוא מאושפז בבית חולים ואנו מצפים לניתוח שיתקיים ביום ראשון ואח"כ יהיו גם הקרנות וטיפול.

לכולנו כל המצב הזה ממש קשה, בייחוד לאור העובדה שסבי ז"ל היה חולה בדיוק באותו הסרטן ונפטר בגיל צעיר יחסית (50+).

המצב קשה בייחוד לבסתא שלי שנאלצת לחוות את העניין על בשרה שוב! 

לי גם מאוד עצובה הבעובדה הזו, כי מדובר בלא סתם דוד רחוק אלא דוד שלי, שמאוד קרוב אליי, שתמיד תמך ותמיד

היה שם כאשר היה בכך צורך. 

בת דודה שלי (הבת שלו) גם כל הזמן בוכה! גם לה כמובן קשה, והיא עוד כה צעירה,רק בת 10, אנחנו לא ממש יודעים להתמודד עם הכאב שלה, ועל זה עוד יותר כואב לי!!

הוא כל הזמן מתלונן שהכל כואב לו וכמה חבל שהוא לא צעיר וכמה הוא זקן (הוא רק בן 40), ז"א הוא מודע שהוא חולה אבל לא יודע במה. בתחילה הוא חשב שזו רק התמוטטות עצבים כי העניין התגלה אחרי שהתלונן על כאבי ראש עזים, ונפל מספר פעמים, וגם היה שינוי ניכר בהתהנהגות שלו, הוא היה יותר אגרסיבי מבד"כ. עכשיו אנחנו אפילו לא יודעים מה הוא חושב כי הוא נסגר בתוך עצמו, והפסיק לדבר עם כולם. אתמול הוא אמר לאמא שלי שבא לו למות, והוא דיי פאסיבי עכשיו, ובנוסף כפי שכבר הזכרתי הסתגר לתוך עצמו. לפי דעתי אנחנו צריכים לספר לו מה יש לו ומה הולך לקרות עכשיו, כי בגלל זה בא הדיכאון שלו מזה שהוא לא יודע מה יש לו. אבל אמא שלי, דודה שלי וסבתא שלי לא מסכימות! לפי דעתן אם הוא ידע הוא יהיה עוד יותר בידכאון.

ביום ראשון יהיה ניתוח והכל יהיה בסדר!!

הוא  יבריא! הוא חייב להבריא, אין דרך אחרת!

שלכם,

עצובה וכואבת....