יומנה של ג'ינג'ית!

תגידו איך יודעים שהגיע הזמן לוותר?? שזהו שעשיתם כל מה שיכולתם והגעתם למצב של מבוי סתום.

אני חושבת שהרופאים נאלצים להתמודד עם דברים כאלה יותר מאשר אנשים רגילים.

מתי הרופא קובע מוות של אדם ומפסיק לנסות להציל אותו שוב ושוב??? מתי הוא אומר לעצמו עשיתי את כל מה שיכולתי.

 אנולוגיה שבחרתי אולי באמת לא הכי טובה , אבל מתי יודעים שהחלום שלך מת.

כל החיים שלי רציתי להיות חוקרת בתחום שאני לומדת. אני עברתי הרבה על מנת להתקבל לפקולטה זו, ועכשיו אני רואה שזה לא כ"כ הולך לי.

הציונים ממש גרועים וההשקעה הרבה לא משתלמת. למרות זאת, אני מאוד נהנית בהרצאות (שכבר לא מתקיימות כמעט חודש, אז נכון לכתוב נהנתי?!),

ואפילו בחלק מהמעבדות, אבל הציונים, הם פשוט על הפנים. לא יודעת לפעמים מכונן בי חשש, שאולי זה לא שלי!!

אני מכירה אנשים שעזבו והשתלבו בתחום אחר הרבה יותר טוב. אולי אני טועה בזה שאני ממשיכה לנסות ולנסות.אני מרגישה אני הולכת עם הראש בקיר .

אולי אני רק צריכה לשנות כיוון!

אני מבולבלת וגם אין כ"כ אם מי להתייעץ, גם אמא וגם בעלי משום מאוד מאמינים שזה התחום שלי ולא משהו אחר.

לפעמים אני מרגישה שאני לא יכולה יותר ונותר רק להרים ידיים, וללכת.

שלכם מחפשת תיקווה, 

מרחפת בין העננים