חברה שלי, איני יודעת אם אני עדיין יכולה לקרוא לך כך.
היו ימים! את זוכרת איך הכרנו? הגענו שתינו לכיתה ז', לחטיבת ביניים.
רק לי כל זה לא היה ממש חדש, הרי רוב החברים שלי מהיסודי עברו יחד איתי לאותה חטיבה,
אבל לך הכל היה שונה וזר! הגעת ממדינה אחרת, השפה הייתה זרה לך!! את זוכרת?
את זוכרת איך הפכנו להיות חברות טובות? איך בהתחלה היינו הולכות אחרי בית ספר יחד הבייתה?
את זוכרת איך אימצתי לי כלב, והכלבים שלנו הפכו להיות גם חברים טובים? כל ערב היינו מוציאות אותם לטייל יחד!!
את זוכרת איך עזרתי לך תמיד תמיד!!! כמובן שהייתה גם תמורה מצדך!! היית החברה הכי טובה שלי!!
את זוכרת איך היינו מבלים יחד!!! היינו כל יום הולדת שלי וכל יום הולדת שלך יוצאות לקניון, ורואות סרט!
ביום הולדת שלך זה היה על חשבוני וביום הולדת שלי זה היה על חשבונך!!!
זוכרת את המסיבות שהיינו עושות בפורים במקלט שלך!!! אויי זה כ"כ כיף!!! ואת מסיבות הפיג'מות שהיינו
עושות כשהורייך היו יוצאים עד מאוחר!!!!
את זוכרת איך היינו נוסעות לסבתא שלי לקיבוץ לשבועיים, ולא הסתדרת עם אחותי
ורוב הזמן הייתן ברוגז, אך לקראת סוף הייתן תמיד משלימות?
את זוכרת את החבר הראשון שלך!! הוא למד איתי בכיתה ויצר איתך קשר דרכי! זוכרת?
והחבר השני שלך!! איך היית מתקשרת אליי ובוכה כל פעם שרבתם? ואיך הייתי מרגיע אותך והייתם משלימים זוכרת?
את זוכרת איך גרנו ביחד חודש בבית של דודים שלך שעזבו לחודש לקנדה, והשאירו אותנו לשמור על הבית והכלבים שלהם!!! זו הייתה תקופה נהדרת!!!!
ועכשיו! עכשיו זה לא כמו פעם!! התתרחקנו כ"כ!!!
איני יודעת מדוע?! אולי כי החיים לקחו אותנו ליעדים שונים? אולי זו הסלידה שלך מבעלי? אולי זה הצבא?
אפילו לא הגעת לחתונה שלי!!! זה היה ממש פוגע!!! מאוד הייתי רוצה שחברה טובה שלי
תחלוק איתי את היום המאושר בחיי!!! מאז החלטתי שאת יותר לא חברה טובה שלי!!!
ואולי לא הגעת כי את בעצם כבר אז לא היית החברה הכי טובה שלי???
מדוע???
בבלוג זה
בכל הבלוגים
