מזמן לא הדכענתי. פשוט לא ממש היה על מה לעדכן.
החיים ככה ממשיכים להם. כרגיל שביתה של המרצים ממשיכה.
קצת מעצבן, כי אני כבר מתה שתתחיל שנת הלימודים זו השנה השלישית והאחרונה שלי, רק שאני לא אצטרך לדחות תוכניות עוד פעם בגלל השביתה הזו.
- בשנה הראשונה, הייתה מלחמה שדחתה את המבחנים (מועדי א'). קנינו אז כרטיסים לאוקראינה (לבקר את אבא שלי בעלי) לסוף אוגוסט, כתוצאה הפסדתי 2 מועדי א' ונאלצתי לגשת רק למועד ב'.
- בשנה שעברה (שנה שנייה שלי בטכניון) הייתה שביתה של הסטודנטים. באותה שנה קנינו כרטיסים ללונדון, גם זה גרם לי להפסיד 2 מועדי ב' ובאחד מהם יש לי נכשל ולא רוצים לתת לי מועד מיוחד, ואני צריכה לחזור על קורס
- השנה יש את שביתת המרצים ההזויה. למה הזויה? כי המרצים הסתומים ממשיכים במחקר שלהם ולא יוצאים להפגנות, יש אנשים שלא יודעים בכלל שיש שביתה. באמת באמת
. למה זה רע השנה? כי אני ובעלי מתכננים הריון וזה יצטרך לחכות אם אני אצטרך לקחת סמסטר נוסף וזה באסה.
הריון 
אז החלטנו שכמעט הגיע הזמן להרחיב את משפחתינו ולהוסיף תינוק חמוד.
אני לא ניכנסת מחר להריון אבל בתחילת 2008 אנחנו חושבים להתחיל עם הכנות הכוללת נטילת חומצה פולית וברזל (אם יהיה צורך בברזל), בדיקות גנטיות ועוד כל מיני דברים שהרופא שלי יפנה אותי.
ולאחר כל זה, נתחיל בניסיונות.
אני מתה להיות אמא, אני מסתכלת מסביב וכמעט כלום מסביבי בהריון. בעבודה של בעלי יש בחורה אחת
(שהיא חברה שלנו, טסנו איתה ועם בעלה לחו"ל) היא כבר בחודש התשיעי, עוד מעט כבר יולדת (אם היא לא ילדה כבר בסופ"ש) ואני מתה להיות במקומה עם בטן עגלגלה.
אולי אתם חושבים שאני צעירה מידי, אבל אני מרגישה שאני מוכנה. רק על זה אני חושבת כבר המון זמן.
אשתו של בן דוד שלי בעלי, רק בת 20 והיא כבר בחודש הרביעי (נו טוב, הם דתיים), אז אני לא צעירה.
אני מתה להיות כבר בהריון ואמא.
מצד אחד אני מציירת לעצמי כל מיני תסריטים על העתיד הזוהר והיפה שאני מדמיינת לעצמי.
אבל מצד שני אני מתה מפחד. מה אם זה לא ילך לפי התסריט שציירתי לי? מה אם אני לא אכנס להריון תוך 3 חודשים ומה אם תהייה הפלה? או אלף ואחת דברים אחרים שיכולים להשתבש.
אני קוראת עכשיו ואוספת מידע וזה מפחיד אותי. יש כ"כ הרבה סיפורים מזויעים באינטרנט, ומצד שני כמובן יש גם
את הסיפורים השמחים אבל זה עדיין מעורר מחשבות שונות.
אני חושבת שאני אפסיק פה לבינתיים.
באיחולים שלא תקפאו מקור

ושיהיה לכם יום קסום.
