יומנה של ג'ינג'ית!

תגידו איך יודעים שהגיע הזמן לוותר?? שזהו שעשיתם כל מה שיכולתם והגעתם למצב של מבוי סתום.

אני חושבת שהרופאים נאלצים להתמודד עם דברים כאלה יותר מאשר אנשים רגילים.

מתי הרופא קובע מוות של אדם ומפסיק לנסות להציל אותו שוב ושוב??? מתי הוא אומר לעצמו עשיתי את כל מה שיכולתי.

 אנולוגיה שבחרתי אולי באמת לא הכי טובה , אבל מתי יודעים שהחלום שלך מת.

כל החיים שלי רציתי להיות חוקרת בתחום שאני לומדת. אני עברתי הרבה על מנת להתקבל לפקולטה זו, ועכשיו אני רואה שזה לא כ"כ הולך לי.

הציונים ממש גרועים וההשקעה הרבה לא משתלמת. למרות זאת, אני מאוד נהנית בהרצאות (שכבר לא מתקיימות כמעט חודש, אז נכון לכתוב נהנתי?!),

ואפילו בחלק מהמעבדות, אבל הציונים, הם פשוט על הפנים. לא יודעת לפעמים מכונן בי חשש, שאולי זה לא שלי!!

אני מכירה אנשים שעזבו והשתלבו בתחום אחר הרבה יותר טוב. אולי אני טועה בזה שאני ממשיכה לנסות ולנסות.אני מרגישה אני הולכת עם הראש בקיר .

אולי אני רק צריכה לשנות כיוון!

אני מבולבלת וגם אין כ"כ אם מי להתייעץ, גם אמא וגם בעלי משום מאוד מאמינים שזה התחום שלי ולא משהו אחר.

לפעמים אני מרגישה שאני לא יכולה יותר ונותר רק להרים ידיים, וללכת.

שלכם מחפשת תיקווה, 

מרחפת בין העננים

כבר כתבתי את זה פה אבל אני פשוט מעוצבנת על כל העניין הזה.

יש לי כבר בטן מלאה על כל העניין המעיק הזה!!!

דיי כמה אפשר!! מה אתם ילדים קטנים??? נו באמת!!

זה לא טוב ככה לא טוב. אז מה מה טוב? אולי אתם תיהיו ראש הממשלה??? ותנסו אתם לסדר את התקציבים כך שלכולם יספיק???? אז מה אתם רוצים תגידו לי?? שיקחו את הכסף ממשרד הבטחון??? ממשרד הבריאות?? ממשרד הרווחה??

מאיפה??? ואל תגידו לי שזה רק הרושם שעושה הממשלה, כאילו אין כסף! אני מאוד בטוחה שאכן חסרים כספים! וזה לא משנה לאן הם נעלמים (כן אפילו לכיסים של הפולטיקאים שלנו) אבל הוא לא קיים כרגע וזה המצב נתון וצריך להתמודד איתו.

חוץ מזה אולי לא חשבתם אבל אם יעלו את השכר, גם מילגת פר"ח עולה (כי היא מוגדרת כמחצית משכר הלימוד) וגם שאר המילגות יעלו! כך של"עניים" שמקבלים מלגות זה ממש לא ישנה!!!

ולפני שקופצים עליי פה, אני חייבת שגם אני סטודנטית, וגם אני ענייה!!!!

ההורים שלי יחד מרוויחים פחות מחמשת אלפים ש"ח, והכסף הזה אמור להספיק ל-5 נפשות (עכשיו כשעזבתי את הבית החבר של אחותי רב עם ההורים שלו, וכנראה החליט לאמץ את שלנו, רק שהוא לא משלם אגורה על שום חשבון ועל אוכל!) וכמובן לסייע לי ולבעלי! בעלי ואני גם מרוויחים גרושים.

ונניח שזה אכן מוגזם השכר, ורוב תומך וזה, אבל לא ע"י שביתה!!! שביתה זו לא הדרך! אנחנו סטודנטים לא גוף נותן שירות!!!

אז מה שאנחנו שובתים, מי נפגע מכך??? מי??

נו, רק אנחנו!! עוד בתחילת השביתה אחד המרצים ביקש שנשלים את החומר לבד!!!

חוץ מזה, דיי בולט כל השביתה הזו זה משחק פוליטי ועל הגב שלנו, חברי האגודה מנסים להשתחל לפוליטיקה!!!!

אל תאמינו להם!!!!

עוד מעט אני צריכה ללכת להיפגש עם אחד המרצים. פגישה של אחד על אחד.אני ממש מפחדת מזה. אני לא אוהבת פגישות כאלה. ברור שלי הרבה יותר נוח להתחבא מאחורי שפופרת טלפון ומאחורי מסך מחשב. את העובדה שנוח להתחבא מאחורי הכלים האלה למדתי בצבא. עד הצבא התחבאתי בעיקר מאחורי טלפון. לפני שהתגייסתי לא כ"כ השתמשתי במייל, אבל בצבא נחשפתי לרעיון הגאוני הזה. ניסיתי לפתור את העניין עם המרצה במייל, אך הוא בתשובה ביקש ממני לגשת אליו למשרד! יופי רק זה היה חסר לי.

אני לא יודעת בדיוק מי מה אני חוששת. סתם חששות כאלה, זה פשוט תמיד היה שם. כל החיים שלי הייתי כזו ונמנעתי עד כמה

שניתן מ"עימותים" כאלה עם אנשים. מי שהכי עזר לי בכך בעצם היו ההורים שלי, בעיקר אמא שלי, שתמיד התמודדה עם הכל בלעדיי. כל פעם שהיה צריך לדבר עם המורה או עם עוד גוף סמכותי אז תמיד הייתה אמא באה ומדברת במקומי. אני חושבת שבאיזושהו מובן, זה אכן "מנע" ממני לרכוש את המיומנויות הדרושות על מנת התמודד עם העניין. ידעתי שאמא לא תמיד תוכל לבוא ולדבר במקומי, אבל תמיד הרגשתי הקלה כזו, ואני דחיתי גם בעצמי את הזמן בו אתחיל להתמודד עם זה. אני לא ממש מאשימה את אמא, כי היא באמת עשתה את זה מאהבה טהורה אבל אין מה לעשות, אולי עכשיו הגיע הזמן שאלמד.

בהצלחה לי!!!

עשיתי טעות גדולה נתתי לבת דודה שלי, בת ה-10 את מספר ה-ICQ שלי. ומאז נגמרו חיים חופשיים. היא משגעת אותי.

כותבת לי יומם וליל, ואם אני לא עונה אז היא נעלבת ובוכה. היא נעלבת עליי גם אם אני לא עניתי כי אני פשוט לא בבית!!

מה עוד שהיא נתנה ללא רשותי את המספר שלי לבן דוד שלה (לא שלי, כי אני מצד אבא שלה והוא מצד אמא שלה) בן גילה, ושניהם ביחד

משגעים אותי!!!

כתוצאה משלשום וד להודעה החדשה הכרזתי בפניהם כי ה-ICQ שלי נשבר!!!!

ברור שהם האמינו אלא מה????

בברכות המשך יום נעים, ופחות בעיות!!

שלכם,

מרחפת בין העננים