No NaMe-לכל פוסט שם משלו

RSS: לקטעים לתגובות

5/2008

Never Say Never

חייבת, חייבת מקום לדבר בו...

לשפוך מה שיושב על הלב ולתעד מה שכותבת היד.

מי היה מאמין שנחזור..?

הסתכלתי על הבלוג,רחוק רחוק לאחור והבנתי משהו-

התחושה שיש לי עכשיו, עוצמת האהבה שמבעבעת בי-

כל אלו, אלו הם דברים שלא הכרתי,ולא משנה כמה חשבתי שאני מאוהבת.

המצחיק בסיטואציה הזו, שהתחושות האלו חוזרות לאותו אדם, פשוט אחרי התבגרות שלו ושלי ושל שנינו יחד.

שיחת טלפון ממך, גם אם היא אורכת שניה

" אני אוהב אותך חייב לעוף", גורמת לי להרגיש הכי חשובה בעולם.

עקיצה שלך, גורמת לי להשתדל יותר ולא משנה במה היא קשורה.

מחמאה ממך, גורמת לי להרגיש הכי מדהימה בעולם ולו ליום.

חיבוק שלך(גם אם מתוך שינה) גורם ליומי להראות פי מיליון יותר טוב.

נשיקה ממך משאירה לי טעם מתוק בפה ולא משנה כמה זמן עבר.

נגיעה שלך גורמת לי להרגיש הכי סקסית ונחשקת בעולם.

אתה פשוט גורם לי להרגיש טוב יותר

שמחה יותר

מוצלחת יותר

ובעיקר, נאהבת ומוגנת

נכתב על ידי , 11/5/2008 23:03
1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

כינוי:

בת: 38

תמונה

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבובית:) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בובית:) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה