I hate this place, this zoo, this prision, this reality, whatever you wanna call it

אני מרגיש צורך להוציא קיטור

לפעמים אני מרגיש שלא מבינים אותי

לפעמים אני דורש הזדהות

יש מעבר לכל הכתוב הזה , הפלאפון מצלצל ולי אין כוח לענות

תקופות ארוכות

לפעמים אני מחליט להעלם  אפילו לעצמי

דף ועט ומגילות ארוכות

את מבינה? אני פגום וטוב לי עם זה

המחשבות שלי הולכות לכל כך הרבה כיוונים ונתקלות במחשבות קדומות שלי

הפסקת אש?

הכוח ינצור את נשקו

קצר וארוך ומבולבל, אני תוהה אם אנשים מסוגלים להבין טקסטים שלי בלי לחשוב שהם אישיים מדי(עוד דחייה)