לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

I hate this place, this zoo, this prision, this reality, whatever you wanna call it



כינוי:  ערן ברנע

בן: 47

ICQ: 226831122 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2010


הנה השבילים האלה

אולי עשית דבר אסור?

ככה בצורה כזאת?

והלב.? הלב מתכווץ כי זה מה שהוא יודע

 

החשק לאכול נעלם לי לפני שבועיים, ואני אכלן , לא תמיד הייתי, עד הצבא לא אכלתי כלום, פתאום עברתי תאונה והתחלטתי לאכול ,בלי לעשות חשבון אמיתי,והנה פתאום

אוכל לא מעניין אותי

אני אוכל רק כדי  לא לגווע מרעב, ורק כשממש צריך.

אני תוהה אם זה בגלל החום הבלתי הנסבל הזה, או בגלל שהחשק עבר לספרים

 

מוצא את עצמי יושב בספסל בגינה עם הכלב , וקורא בלי הפסקה, מנסה לנתח את החיים שלי אחרת

קו מחשבה אחר

 

לפעמים אני סתם בוהה בשי גולדן

מנסה להבין למה אני נמשך אליו ככה

למה אני רוצה לדעת הכל?

 

 

זה מצחיק כל זה

ממש מצחיק

לאן זה מוביל?

אני ערן, מבולבל מקועקע לי על המצח

מבולבל יהיה כתוב על המצבה

 

נכתב על ידי ערן ברנע , 27/9/2010 13:34  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני קורא המון

פעם קראתי כדי לברוח

עכשיו אני קורא כדי להבין את עצמי

ויכול להיות שזה אותו דבר, רק בוגר יותר

ויכול להיות שהתבגרתי בשנה האחרונה

אולי אני שקול מדי

מחשב כל דבר

רווח והפסד

תועלת ונזק

 

אני שומע המון  מוזיקה עתיקה

שנוגעת בלב ולא עוזבת

אולי קיטשית ואפלה גם יחד

דומה לי בצורה מסויימת

מתחילה ולא נגמרת

אף פעם לא נגמרת

נכתב על ידי ערן ברנע , 11/9/2010 13:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צד של


פרועים

הנה היסורים שלי פועלים

הנה הכוח המועט שהיה נעלם

אבל רק לרגע כי אני מוכרח להיות אופטימי או אמיתי עם עצמי

הנה אני דואג שדברים יסתדרו

שהרייחות יתאחדו

שהמחשבות לא יהיו בנאליות כמו אצל רוב בני האדם

עבודה

משפחה

ילדים

בית בהרצלייה

נכתב על ידי ערן ברנע , 9/9/2010 20:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוד


אני מרגיש צורך להוציא קיטור

 

 

לפעמים אני מרגיש שלא מבינים אותי

לפעמים אני דורש הזדהות

 

יש מעבר לכל הכתוב הזה , הפלאפון מצלצל ולי אין כוח לענות

תקופות ארוכות

 

לפעמים אני מחליט להעלם  אפילו לעצמי

 

דף ועט ומגילות ארוכות

את מבינה? אני פגום וטוב לי עם זה

המחשבות שלי הולכות לכל כך הרבה כיוונים ונתקלות במחשבות קדומות שלי

הפסקת אש?

הכוח ינצור את נשקו

 

 

קצר וארוך ומבולבל, אני תוהה אם אנשים מסוגלים להבין טקסטים שלי בלי לחשוב שהם אישיים מדי(עוד דחייה)

 

 

נכתב על ידי ערן ברנע , 5/9/2010 20:41  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שלום כיתה


אני מנסה להיות כנה

אם היו מגלים את הבעיות שלי בכיתה א אולי עכשיו הכל היה קל יותר, פשוט ומובן

אני מתחבט עם עצמי כבר תקופה ומפחד מעצמי המון

רק בחברת ילדים וחיות קל לי יותר

אולי הייתי צריך לבדוק דברים בגיל צעיר יותר

אולי אני סתם מבלבל את עצמי וזה המצב וצריך להתמודד

לחיות עם זה

לאהוב ולבשל ולחייך

ולא להלחם

ואני הרי נגד מלחמות , אולי כדאי שאפסיק עם המלחמות נגד עצמי

אני הרבה יותר מזה

נכתב על ידי ערן ברנע , 5/9/2010 12:35  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , יצירתיות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לערן ברנע אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ערן ברנע ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)