אתם מכירים את הקטע הזה...
שאתם מחפשים שעות משו לראות בטלוויזיה
כדי שיהיה לכם תירוץ הגיוני לא ללמוד?..
אז, הורידו את "מצלצלים" מהטלוויזיה(מפתיע!!!!!!)
אז כל מה שנשאר לי זה לעדכן...
תירוץ מספיק טוב.
בכל מקרה..
בדיוק לפני שבוע חזרתי מפולין(עבר מהר ת'אמת..)
ציפיתי לחזור אחרת.
כולם הפחידו שזה ממש קשה ושאני לא אפסיק לבכות
וזה לא קרה.
אני יכולה להאשים את הקבוצה הנוראית שלנו..
אבל בתכל'ס זה תלוי הרגשה של כל אחד.
מה שכן לקחתי משם זה את תחושת הערצה שלי כלפי כל אותם הקורבנות
והניצולים.
שבזכותם אני יושבת לי בבית הקטן שלי בטוחה.
ואת העובדה שאני לא יכולה לקחת את זה כמובן מאליו שיש לי מדינה דמוקרטית.
אני חושבת שהחלק הכי חזק היה ששרנו את התקווה..
פתאום זה קיבל משמעות שונה.
משמעות של נקמה מסוימת.
באמצע מחנות ההשמדה לעמוד עם חולצה של מגן דוד ודגל ולשיר חזק את התקווה.
זה היה שווה את הכל.
אז לא בכיתי.
ואולי חזרתי קצת אחרת, אבל אני בטוחה שברגע שאני אתעשת אני אחזור שוב לעצמי.
אבל זאת הייתה חוויה.
חד פעמית ולכל החיים.
תמונות שכאלה..
נמחקו לי תמונות עד היום השלישי ובכל זאת יש לי 800 תמונות..הישג מסוים.
אני אנסה ללקט את המובחרות ביותר..
ואנסה להוריד את החלקים המצמררים.
בתוך כל הכאב ,הצמרמורת והניסיון המטורף להבין "איך" היה גם כיף..הרבה כיף..
רוב התמונות ממחישות את זה.
אני ודור בבית העלמין
קברו הסמלי של יאנוש קורצ'אק
סיור בקראקוב..פפארצי.
בית יאנוש קורצא'ק
אנשים
באוטובוס המאגניב.
אחד הטקסים..
תאשימו את הקור.
סיגל מוכיחה שאפילו שתינו בחדר יכולות לשמור עליו מסודר.
1 זלוטי (שווה 1.5 שקל שזה 6 דולר..)
המוח שלי עבד שעות נוספות בטיול לחשב את זה..
מאידנק.
תאי הגזים במאידנק..מצמרר..
מאידנק..
מה לא בסדר בתמונה הזאת?...
הארמון של קז'ימיר וואטאבר..
מישו חתיך שהמצטלמנו איתו..(יותר חתיך מהלמצר!!!)
הקבוצה שלנו
ולסיום ה-משלחת..פולין 2007
קחו לכם 5 דקות ותקיפו את עצמכם בעיגול הא?..
ועכשיו
אלך לי ללמוד להסטוריה (יא רייט)...
ושאתם מסיימים לקרוא את זה
תעשו קפיצה קטנה בתגובות...:P
נישוקים וחיבוקות..
ונובמבר נחמד שיהיה לכם..
שיר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
