"תמיד צריך האדם להזהר ולהיות בשמחה ואפילו כשמסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב אסור לו ליפול ולהאמין בזה,צריך למצוא מעט טוב בתוכו ולהחיות את זה " (לקוטי מוהרן, רפב)
אז איך עוברים הימים?
אני מניחה שבלחץ והרבה הרבה תירוצים.
חודש הבא במשך שנים-עשר ימים
אני הולכת לבצע שישה מבחנים.
קשים!
הגעתי למסקנה שלהיות בדיכאון זה סוג של ילדותיות מסוימת.
ואני בנאגם כנראה מאוד ילדותי.
כל דבר בחייים שלנו דכאון\שמחה זה החלטה.
החלטה להיות שמחים.
החלטה להסתכל רק על הקשה ולחיות רק אותו.
קשה יהיה.
תמיד.
אבל העניין הוא,איך למצוא בקושי את החיוך.
ויש חיוך,בכל דבר.
להחליט לא לעשות כלום,זה טיפשי.
להתנהג בחוכמה,ולקחת דברים בקלות,זה הרבה יותר חכם.
הרבה לימודים,במתמטיקה הרבה נכשלים ובכל זאת
החיים לא כאלה נוראיים.
יש דברים יותר גרועים.
אני מניחה.
אפילו למדתי להתפשר ולהוריד מהכבוד שלי.
כבר סוג של בגרות..לא?!
עכשיו,
להפסיק לכעוס על אנשים.!!
ד"א..
התקבלתי לניו ג'רזי..מוזר..
אבל ביינתים בוחרים מתוך ה30..10..
אני מקווה שאני לא אשתעמם לשווא...
שיהיה לי בהצלחה...:)..
שיר זו אני
אתם זה אתם.
מקווה שטוב להיות אתם
איזה מזל שלא כולכם מכורי גלגלצ כמוני...
שבוע טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
