לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Under My Perfection



Avatarכינוי: 

בת: 34

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2007

בסיכומו של חודש..תמונות וכאלה.


       מצב רוח דיי מוזר בזמן האחרון.

 אני לא רגועה כל כך..

לחוצה כל הזמן ומרגישה כאילו אין לי מושג מה עושים עכשיו.

חוסר ידע\מושג זה הכי נורא שיש.

אני תקועה בין שני עולמות, כל הזמן בתחושה שאני בוגדת בעולם השני.

באלי שמחה תמידית.

או לפחות סיבות לשמוח.

משהו שעבורו יהיה לי שווה לקום בבוקר.

אני רוצה להצליח במשהו,להיות בעלת כישרון מסוים...

לעמוד באתגר שהצבתי עבורי.

 

אני מוותרת כל כך בקלות.

נמאס!

 

למה אין איזה משקה קסמים שהופך הכל לקל הרבה יותר?

הרי בכל מקרה אני אמות מתישהו..לא כדאי שלפחות החיים שאני חיה יעברו בטוב או בניצול מסוים?

הרי אני בעולם בשביל סיבה מסוימת..והאמת,

שאני כבר מתחילה לחשוב שאין שום סיבה לקיומי.

זה נשמע דכאוני או צומי במקצת, אבל זו באמת האמת.

מן תחושת ריקנות כזאת של שוב

ושוב

ושוב

אותו דבר..

כל יום.

בלי ריגוש

חידוש

שינוי מסוים.

מישהו שם למעלה אוהב לראות דברים מסתבכים.

 


 

בקרוב חורף.

בלאכס.

כל הקור הזה.

לא לצאת החוצה.

ואם כבר יוצאים זה עם מאתיים שכבות וכולם נראים כמו איזה דובים גדולים.

נו,לפחות זה מכסה את שכבות השומן.


 

החגים עברו עם כמובן לחצים ודמעות כמו כל חג.

אבל עם משפחתיות בסופו של דבר.

שזה נחמד.

רק חבל, שהייתי צריכה להתלבט איפה אני אעשה השנה את החג ולגרום לאחד ההורים אומללות

מיותרת.

זאת לא אשמתי שהם דפוקים!

הלחץ העצום שעובר עליי נובע מהעובדה שאני פשוט סובלת נטל של הורים גרושים לא באשמתי.

ושלכל אחד יש חיים חדשים פתאום.

כאילו שכחו אותי פתאום.

כל כך לא טבעי לי..

אפרופו חגים.

שנה טובה שתהיה לכולם והמון סליחה מכל אותם האנשים שנפגעו ממני השנה.

 

 

השתחררתי קצת אתמול והיום.

נזכרתי למה אני חברה שלהן כבר 10 שנים.

הקשיבו לי מזיינת את השכל ועוד עזרו בטירוף.

אני אוהבת אותן כל כך.

 


קצת דברים שמחים לשם שינוי!

החתונה של אח של סיגל הייתה בת זונה!!חח

היה כל כך כיף..

שתינו ורקדנו המון.

היה כל כך כיף. 

 

 

 

 

 

 

 

 

אוהבת אתכם כל כך.

גם ברגעים קשים.

במיוחד ברגעים שקשה.

 

 

נכתב על ידי , 28/9/2007 20:19  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של raz ב-6/10/2007 15:55
 



יש כאן תמונות!!!הרבה כאלו..


יש לי בעיית קשב וריכוז..

אני באמת חושבת ככה..

אחרת..

למה הפסקתי להקשיב בשיעורים לאחר בדיוק יומיים וחצי בבצפר??

אני כבר חמישה ימים נחשבת י"אניקית ולמען האמת..

זה עבר סבבה..

לכל מקום שפניתי קיבלתי תגובות רחמים על העובדה שאני בי"א שנעות בין"אוי...מסכנה" לבין"עדיף לך לא להגיע לבצפר.."

אח..העידוד..

אני אמנם מרגישה את הלחץ לאט לאט ואני יודעת שיהיה קשה..

אבל אנשים זה בסה"כ לימודים!!

כולם עברו את הכיתה הזו,אז אני בטוחה שגמני אעבור..

עם הרבה הרבה עזרה..והרבה תמיכה מאנשים גם זה יעבור בשלום...

 

כל שנה אני יוצאת בהחלטות לגבי השנה החדשה, מעמיסה על עצמי משפטים ש"כמו שנה אני לא אהיה.."

דיי!נמאס לי מזה...

אני אף פעם לא עומדת בהחלטות שאני מציבה לעצמי..

אני מחליטה בכל ראש חודש, ראש שבוע, שנה לועזית חדשה, שנה עברית חדשה ולימודים החלטות...

אני לא צריכה אותן..אני לא צריכה לנסות להיות מושלמת ואז להרגיש אכזבה כשזה לא מתבצע..

מה שלמדתי החופש שכל דבר יקרה בזמן שאני אהיה מוכנה אליו..אבל ממש מוכנה אליו.

במיוחד בווליום שחוץ מהנאה מרובה עשיתי מלא דברים חדשים..חזרתי עם יותר ביטחון ושינוי מטורף...

אני מודעת לעובדה ששום דבר לא קורה ללא מאמץ מצדי, אבל דיי...אני אתן לזמן לעשות את שלו

למרות שאני מאמינה במשפט שצריך לנצל את הזמן..אבל אני בכל זאת לא הולכת למות בקרוב..ואני לא רוצה לעשות

דברים שאתחרט עליהם..

 

היום התחלתי ללמוד את מקצועות ההרחבה שלי.

ומזה פחדתי יותר מהכל.

הרגשתי שבחרתי בקל ביותר בגלל שאני לא משקיענית ושאני אסבול בשנתיים החשובות של חיי..

ויש אנשים שלא עזרו לי כל כך עם זה..

אבל הם טעו!

היה כל כך טוב.

הרגשתי סוף סוף עניין, אני ממש מפחדת שזה ייעלם...מרוב פחד וגישה של "יהיה חרא" לא שמתי

לב כמה שאני נהנית..

 

השנה התחילה קצת ברגל שמאל..

שעות אצל היועצת.

מורים לא נחמדים.

וקשר רעוע שמאוד מאוד חשוב לי.

לא רציתי שככה יקרה.אבל אני כבר רגילה שמושלם לא יהיה..

אני עומדת בפני אתגר מסוים וכנראה שקל אף פעם לא יהיה לי..

 

תמונות מהיום השני כי"אניקית..

 

רז! את תבעטי בו..

 

אמרתי לך..!!

 

get a room..

 

הילה ושקד!

 

דין מפגין את הסקסיות שלו בהפסקה...ררר

 

 סיוון "לא אל תצלמי!!!" *עושה 500 פוזות*

 

כנ"ל

 

שקד ומיטל בתנ"ך

 

כנ"ל

 

כנ"ל

 

ואיך אפשר בלי לקנח עם נועל'ה היפה?

בברכת שנה טובה ומוצלחת...

ואני לא אגיד פוריה..

כי זה מזכיר לי התרבות:S

 

 

נאלצתי לכתוב את הפוסט פעמיים בגלל שהוא נמחק ולעלות את התמונות פעמיים..

זה בוודאי מורגש במלל..פחות רגש..

אבל עשיתי מאמץ..

אז תעשו גם ותגיבו!!

 

 

שיר האופטימית:}

 

 עריכה:

כעת נודע לי שאריק ברמן הוא איש השנה במוזיקה..אני לא אגיד שאני מופתעת..

אני רק אגיד-כל הכבוד לכם!!

כל מי שהצביע...

עכשיו נותר לו לזכות בכל התארים הנחשקים בגלגלצ..-המצעד השנתי הישראלי..!!

אמן..

 

נכתב על ידי , 6/9/2007 21:49  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תות מרקד ב-20/9/2007 18:16
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשיר האופטימית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שיר האופטימית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)