ממ... כ"כ הרבה קרה בשבועיים.

אני לא מאמינה שזה רק שבועיים.

פאקינג 14 יום, אפילו פחות.

אני חושבת שגם השתניתי קצת כבנאדם.

נוסף לי בטחון, אבל עכשיו יש לי פחות בטחון באנשים.

אני אפסיק לכתוב דברים שרק אני מבינה,

ואתחיל להסביר.

קודם כל חזרתי הביתה.

אחרי 3 שבועות, חזרתי.

וזה ממש לא כמו בציפיתי שזה יהיה.

ה-כ-ל חזר להיות כמו שהיה.

שומדבר לא השתנה, חוץ מזה שלקחו את המחשב.

אחר כך, כמה ימים אחרי שחזרתי נסעתי עם 2 חברות שלי לפארק מים בצפון.

בהתחלה היה כיף וזה, ואחרי כמה זמן שהתחלנו להשתעמם הלכנו לעשן נרגילה.

היה שם 30 שקל על ראש.

אז הבאנו כסף והתחלנו לעשן.

דיברנו וכאלה, ואז באו עוד כמה בנים וישבו בצד השני של ה"חנות" ולקחו גם נרגילה.

לא ממש שמנו לב אליהם, ומדי פעם בא אלינו המוכר שהדיידדנו איתו,

ודיבר איתנו.

היה סבבה.

איכשו, הם התחילו לדבר איתנו.

הם היו נחמדים, והם היו בערך חמש.

לאט לאט, נשארו שם 3.

התיידדנו וכאלה.

אחרי שהראש הראשון נגמר המוכר הביא לנו עוד אחד חינם, וישב איתנו.

כ"כ מוזר לי שאחרי זה זה באמת המשיך למשו.

לא חשבתי על זה אפילו לשנייה, למרות שהם היו ממש חמודים.

ממש לא היה בא לי על זה.

אחרי שני ראשים וכמויות של סיגריות הלכנו איתם לבריכה.

היה רצח כיף.

עשינו קרב תרנגולות,

ואיכשו פתאום מצאתי את עצמי מצתרפתת איתו.

זה היה לי כ"כ מוזר..

אבל הוא נישק כ"כ טוב, וזה היה במים וכ"כ חמוד שלא עצרתי.

אחרי זה גם חברות שלי התחילו.

לשתיהן היה חבר, אבל לראשונה זה ממש לא הפריע.

לשניה בדיוק ההפף.

כשהיא הבינה מה היא עושה היא כמעט בכתה.

זה היה תירוץ בשבילי לצאת מהבריכה כי כבר היה לי לא נעים.

במיוחד בגלל שהוא התחיל לגעת ואת זה כבר פחות רציתי.

יצאתי איתה מהמים והתחלנו לדבר.

היא הייתי כ"כ עצובה כי בגדה במי שהיא כ"כ אוהבת.

הלכנו לאזור של הנרגילות ועישנו (סיגריות).

היא קצת נרגעה ואחרי זה כמעט ולא ראינו אותם יותר.

הצתרפתתי איתו בערך שעה, כשכל מה שאני יודעת זה את השם שלו, מאיפה הוא והגיל.

הוא בן 18.

אני לא יכולה להתלונן על מה שקרה כי אני לא אמרתי לו לא,

ואפילו זרמתי.

וזה אפילו היה לי כיף.

אבל כשבאמת הבנתי מה אני עושה נהייה לי מגעיל מעצמי.

ועכשיו אני כ"כ מצטערת על זה.

בשבועיים האלה גם נסעתי למחנה אימונים.

זה היה חמש ימים.

ובשביל לספר כל מה שהיה אני צריכה עוד לפחות יומיים.

אבל אני אסכם, ואי אגיד רק שזה היה יותר כיף ממה שציפיתי

והרבה פחות קשה.

למרות שהמאמנת הגבילה אותנו בהכל

החל מזה שהיא אמרה לנו מה ואיך לאכול,

ועד לזה שהיינו צריכים לישון מ-2 עד 4.

אבל אנחנו קנינו בירות (מה שהיה מן הסתם אסור)

ובזמן שהקטנים ישנו

כולם באו אלינו לחדר (מה שהיה גם אסור)

ושיחקנו טאקי.

היו צחוקים D:

זהו.

אוהבת.

אני.