וואו.

כבר שבועיים אני לא בבית של אמא שלי.

כ"כ מוזר לי.

עכשיו היא מפסיקה להציב לי תנאים.

היא פשוט מתחננת שאני אחזור.

היא מבקשת. מוותרת על כל מה שהיא אמרה.

פשוט רוצה שהכל יחזור להיות כמו שהיה.

אבל שומדבר לא יחזור, ושתינו יודעות את זה.

החופש התחיל ואני יותר לא חוזרת ללמוד בבצפר שלי.

כ"כ חבל,

אבל אחרי שה- י"ב עזבו הכל כבר לא יהיה אותו דבר.

אני עוברת לחיל האוויר.

ייאי?

נשארתי בבית של סבתא וסבא שלי.

הבית כולו לרשותי, כי הם בחו"ל.

אבל זה לא ה-כ-י משמח כי אין לי פה אוכל.

כמובן שיש לי כסף, אבל אינלי כח ללכת לקנות משו.

אז פשוט הכנתי ממה שיש (מרק?)

ועכשיו אני יושבת פה לבד, עם הבירה ביד. [:

כותבת, כי כבר אינלי מה לעשות.

הטלוויזיה מחרפנת אותי-

בשנתיים האחרונות לא ראיתי כ"כ הרבה טלוויזיה כמו היום.

במחשב אין כלום.

אז החלטתי לעדכן.

וזהו, אני חושבת.

אה, אני רוצה לעשות פירסינג איפושו.

רעיונות?

(רק תדעו שאני צריכה שזה יהיה עם רובה. טאק וזהו.

בלי כאבים.

אה, ובאף כבר יש לי)

לילה טוב לכולם.

אוהבת,

אני.

זה.. קצת קשה לספר את זה.

אבל אני כותבת.

וזה הרבה יותר קל. [:

אז אני רוצה לספר שעזבתי את הבית.

פשוט רבתי עם אמא שלי ביום שישי

ואם הוא לא היה מתערב

כל זה לא היה קורה.

אבל הוא התערב

וזה קרה.

הוא אמר לי "תני לי את המחשב..

ותורידי את העגיל"

נתתי לו את המחשב

אבל את העגיל (באף) פשוט אמרתי

"אני לא מורידה".

והוא לא התעצבן,

הוא רק אמר "את תורידי".

אז אני התעצבנתי,

וכשאמא שלי אמרה שצריך ללכת לאולטרסאונד

(שבגללו נשארתי בבית ולא הלכתי לבצפר)

אמרתי- אני לא הולכת.

וכשהיא אמרה אז לכי לבצפר

אמרתי "לא,

אני הולכת לאבא שלי. לתמיד."

והיא אמרה- בסדר. אולי אפילו ככה עדיף.

אז התקשרתי אליו ואמרתי לו להביא תיק גדול כי אני עוברת אליו.

הוא קצת התפלא אבל בא לקחת אותי.

החלטתי שעדיין אני לא אקח את כל הדברים שלי

כי ברור שמתישו אני אחזור.

אז פשוט לקחתי דברים לשישי- שבת והלכתי.

מאוד קשה לי.

קשה לי לא לישון בבית,

קשה לי לחיות בלי כל מה שהתרגלתי אליו

אבל הכי קשה להיות בלעדיה..

אני כל- כך מתגעגעת אליה.

אני כל כך שונאת ואוהבת אותה בו- זמנית.

ואני לא יכולה עם זה.

אבל אני גם לא יכולה לחזור הביתה.

כי שומדבר לא יחזור להיות כמו שהיה.

ואם כבר, אני אנצל את זה-

אני אצבע את השער לחום

אני אשים חישוק באף ולא העגיל הקטן כמו שהיא אוהבת

ואני אתאפר כמו שאני רוצה ואלך לאן שאני רוצה.

אני סוף סוף חופשיה ואעשה מה שבא לי,

כי אבא שלי לא חונק אותי, ולא אומר לי מה לעשות.

גם באתי היום בבוקר הביתה כדי לקחת ספרים- לבצפר

צלצלתי בשער (כי היא לקחה לי תמפתח)

והיא פתחה.

ולא הסתכלנו אחת על השניה בכלל.

לקחתי מה שהייתי צריכה,

והלכתי.

וזהו.

רע לי.

הכל התחיל מזה שרצינו לבוא לעדי.

לעדי יש בית פנוי ביום חמישי-

בואו נתנחל אצל עדי כמו תמיד.

ומי המתנחלים?

אני

נופר

אוראל

וענבר.

אוראל-החבר של עדי.

אני ונופר- שתינו הרגע יצאנו מהריב הראשון שלנו.

ענבר- הזונה.

ולמה זונה?

כי היא שרמוטה מכוערת.

כי היא כלבה מוצצת.

ט ו ב. אני מספרת מהתחלה.

קודם כל יש 3 סיבות לזה שכולנו רבנו עם ענבר.

1)היא כל הזמן מתערבת בקשר של עדי ואוראל-

אפילו לפעמים יותר מדי, וזה נראה כאילו היא רוצה להפריד.

בגלל הסיבה הראשונה- עדי כועסת עליה.

2) כשדיברתי איתה אתמול, היא אמרה לי שנופר התבאסה כששמעה שאני באה

ושלא רצתה שני אבוא.

אני מזכירה- הרגע אני ונופר יצאנו מריב די גדול שהיה לנו

(בגלל הסיגריות אם אתם כאלה חטטנים).

עכשיו אני מדגישה שזה ממש לא נכון,

היא להפך. היא שמחה כשהיא שמעה שאני באה,

וענבר שוב יוצאת מהקטע סכסכית.

בגלל הסיבה השניה- נופר חמה עליה.

3) היא רצתה להגיד לי, ולעוד חברה שלי שבסוף לא יכלה לבוא

שבסוף לא באים לעדי

שרק אוראל בא אליה (שיהיו לבד וכאלה)

ורצתה שאחר כך רק היא ונפר יבואו.

אז מי עכשיו לא רוצה שאני אבוא??

אה?

בגלל הסיבה השלישית- אני רותחת עליה.

אבל שלא תבינו לא נכון...

ענבר ילדה חמודה ותמימה.

ענבר היא ילדה שהחברות הקודמות שלה התייחסו אליה לא יפה

אז היא באה אלינו

ואנחנו קיבלנו אותה בכיף.

והיא בכלל ביקשה סליחה, ובכתה בטלפון והיא ממש מצטערת.

ברור שהיא מצטערת הכלבה,

כי היא יודעת שאיתנו לא מתעסקים,

כוסרבאק!!!

היא יודעת שיהיה לה רע.

הו, כמה שיהיה לה רע.

כמה שנעשה לה תמוות בימים המסכנים שנארו עד החופש.

כמה שהיא תרגיש לבד בחופש.

כמה שהיא הולכת להצטער.

כמה שאף אחד לא יוכל לעצור אותנו..

אה, וכמובן.

הרי באנו אל עדי מהבוקר-

הרי הברזנו כל היום.

אז בבוקר הייתה גם יפה.

ולמה יפה הולכת לשבור אותה?

כי המכוערת ניתקה ליפוש בפרצוף.

ועכשיו אנחנו 4 נגד 1.

לא הוגן,

אבל היא הרי רצתה שמכל ה-7 שלנו

כולם יהיו לבד.

אז עכשיו? אנחנו:

ענבר שלבד

אני, עדי, יפה ונופי שנגד ענבר

ותמר (זאת שלא יכלה לבוא בסוף) ואוראל הנטרליים.

הו, כמה שהשרמוטה הולכת למות.

אה, ושלא תבינו לא נכון.

היום היה באן זונה!#$%

היה טוב רצחחח

והכי קורע איך שבישלנו.

ואיך שהתפוצץ לי הספרייט ביד XD

ואיך שרקדנו

והשתגענו [=

 זונחחחה!@#חח$