אל תבחר בדרך הרעה, צפוף שם.

לא מאמינה שעברתי את זה.

הגענו בערב לבסיס האם בגבעות גורל, היו כל כך הרבה קבוצות באזור ודווקא לא קר בכלל למה שציפיתי. ארגנו את השטח שלנו וסידרנו את הדברים. לא עבר הרבה זמן וכבר יצאנו לשיעור בשטח- הכוכבים. מי שמכיר אותי בטח כבר יודע שנהנתי מהשיעור כי אני חובבת מאוד את הנושא (:

השעה הייתה 12 ויצאנו למסע אלונקות קצר בשטחי גבעות גורל (קרוב ללהבים-זה בנגב) לא קשה במיוחד. כל הקבוצות הגיעו והתקבצנו להדלקת חנוכיה וכתובות אש, כשחזרנו לבסיס האם השעה הייתה 3 וחצי לפנות בוקר. הביאו לנו אוכל- כמה כיכרות לחם עם קופסאות גבינה וחומוס..הכנו את האוכל ולהפתעתי ושמחתי דניאל הביא קופסת טונה. כל כך שמחתי לאכול את זה, זה היה כזה אלוהי באותו רגע. אנשים, תלמדו להעריך אוכל וכניראה תלמדו את זה רק כשממש תזדקו לזה והכוונה לא שתגידו  "יואו אני מת מרעב".

סידרנו את כל השקי שינה ואת הדברים למחר, קצת עמידה בלוח זמנים והלכנו לישון. לא נדרמתי עד 5 וחצי. היה כל כך קר. למרות כל השכבות עדיין היה קר. חולצה קצרה+ארוכה+ארוכה+ארוכה+ז'קט פליז ענקי של צבא מאחותי+כפפות+מחממי אוזניים+כובע צמר וכל זה מתחת לשק שינה. ועדיין קר. איכשהו הצלחתי להירדם לחצי שעה. ההשקמה הייתה ב6. לא היה הרבה זמן להתארגן ולפתוח את העיינים, כבר עמידה בח' ויצאה לריצת בוקר מסביב לאזור. כולם בקושי ערים וכבר פקלים- שכיבות שמיכה, כפיפות בטן מתיחות וכו. חזרנו למקום עמדנו בח' כרגיל וקיבלנו משהו שרק בסדרת חנוכה מקבלים- חולצה של אחריי! אין דרך להשיג את החולצה הזאת אלא אם כן היית בסדרה ואומנם זה נשמע כמו סתם חולצה, שבאמת אין שום דבר מיוחד בחולצה -אבל- זה יותר משהו סמלי משלך כי היית בסדרה, ואם היית בסדרה, תסיקו לבד מה זה אומר <:

קיבצנו את כל כל הדברים שלנו והלכנו מבסיס האם לאזור המנהלה. מרחק קצר של בין 10 דק' הליכה לרבע שעה. שם אכלנו אחרות בוקר ואפילו פינקו אותנו עם קופסאות כרוב אדום , מלפפונים ועגבניות! O: אכלנו ועלינו לגבעה לניווט קבוצתי. לאחר מכן התחלקנו לחוליות שקבענו מראש ויצאנו לניווט בשטח. היו לנו 3 נק' ציון להגיע אליהן תוך 3 שעות כולל חזרה. בנקודה האחרונה קצת הסתבכנו עלינו 2 גבעות גדולות (ודגש על הגדולות) לשב. אלו לא היו נק' הציון שחיפשנו (לעזאזל). איכשהו כניראה הגענו ליעד ואז חזרנו את כל הדרך למקום המפגש לאכול צהריים. לא מציעה שתדעו מה זה היה אבל אני בכל זאת אספר- פסטה מעוכה, באמצע גוש רסק עגבניות לא ברור, התקבצנו מסביב לדבר הזה והתחלנו לאכול לא בהרבה ברירות וכשרעבים מאוד אוכלים הכל לא משנה מה זה, איפה ואיך. עם זה קיבלנו כמובן לחם עם חומוס שזה היה יותר סמפטי. עשינו כמה פעילויות בשטח על קרק"ל בנות (שהאמת לא הכי התרשמתי מזה ואני עדיין בדעה על חיל הים) ועוד כמה פעילויות. חזרנו לאזור הבסיס שלנו וגם שם הייתה לנו פעילות נחמדה וגם דיי מצחיקה כי הסטלבתנו על המדריך הש"נשיני- עושה שנת שירות, שהעביר לנו חלק מהפעילות. עוד קצת פעילת גופנית של פק"לים וריצה קצרה. לקראת החשכה חזרנו לאזור התיקים שלנו ולקחנו הכל הכל על הגב והלכנו לאזור המנהלה העברנו את הבסיס לשם ושם ישנו. אחרי ארוחת הערב וקצת פקלים התחלנו ללכת בין ההרים בחושך בהסבאה לילית. עשינו מעין משחק של הסבאה בלילה אין לי כח להסביר היה מגניב חזרתי כולי קוצים |: שחקנו נגד בת ים במשחק של הדגל גם אותו אין לי כח להסביר. חזרנו למקום השינה סידרנו את כל השקי שינה קבענו שמירות בלילה כל זוג חצי שעה הכלנו לישון. הלילה השני היה יותר קר מהלילה הקודם. הלכתי לישון יחסית מאוד מוקדם ב12 וחצי נגמרה לי השמירה, הצלחתי להרדם בלילה הזה למרות הקור. אחרי חצי שעה נרדמתי ומדי פעם התעוררתי מהאי נוחות של השק שינה. שק שינה זה דבר חרא שאי אפשר לישון בו , בקושי אפשר לזוז בפנים ועוד שכל הגוף תפוס אז בכלל אבל כשממש עייפים אפשר להרדם בכל מצב. ההשקמה הייתה ב3 וחצי לפנות בוקר. אספנו את כל כל הדברים עלינו אחרי הארוחת בוקר ומיד אחרי זה פק"לים שכמעט הקאנו את כל האוכל שמנו את הציוד הגדול באוטובוס- חושבים שהולכים הביתה? אולי זה ניראה ככה אבל ממש ממש לא. היינו בדרך לשדה בוקר. ליום האחרון של הסדרה. ליום הכי קשה בסדרה. שם הרבה יותר קר בבוקר. והרבה הרבה יותר קר. היינו צריכים להוריד את כל הבגדים החמים כי ביום כשיהיה חם לא יהיה איפה לשים. נשארתי עם חולצה קצרה ומעליה ארוכה. ב8 מעלות אולי. זה היה פשוט נורא... הגענו בערך ב5 וחצי אחרי שעה נסיעה שכולם נרדמו. ודווקא אותי טרטרו מסיבה לא ברורה. אבל לא נורא לומדים להנות מזה. נהנתי ובעיקר התחממתי D:

ב7 ומשו בבוקר סוף סוף השמש עלתה, צבענו את הפנים ירוק ושחור והתחלנו את המסע האלונקות הגדול של 12 קילומטר משדה בוקר עד קבר בן גוריון. המסע היה קשה. 2 אלונקות עם 3 שקי פק"ל כבדים מהרגיל עליות וירידות כאב רגליים נוראי אבל היה מורל גבוה, היינו קבוצה מאוד מגובשת- היה קשה ובעיקר היה כיף. כמה מטרים מסוף המסע דפקנו ספרינט אחרון. סיימנו את המסע עשינו עלה קרב קצת מתיחות והלכנו לטקס קבלת פני שר הביטחון אהוד ברק שנאם לנו. הגענו לאוטובוסים אכלנו ולא תאמינו שפינקו אותנו בעוגת הבית! עלינו לאוטובוסים, לא עברו 5 דק' מהנסיעה וכולם כבר ישנים,עייפים מתים, הגענו למקווה, לקחנו את כל הדברים על הגב והלכנו הביתה. הגעתי הביתה כולי מסריחה אחרי 3 ימים בלי מקלחת, זרקתי את כל הדברים באמצע הבית לא עניין אוי כלום חוץ מהתקלח ולישון. נכנסתי למקלחת דפקתי מקלחת של שעה צחצרתי תגוף שלי כמו שבחיים לא ניקיתי ככה משו. אמא הגיעה מהעבודה, אכלתי אוכל של בית סוף סוף והלכתי לישון ב6 ומשו לקראת 7. כל כך כיף להכנס למיטה שלי. כל הגוף כואב, בקושי זזה. מה שמעניין אותי עכשיו זה רק לישון. דפקתי שנת חורף מ7 בערב אפשר להגיד עד 12 ורבע למחרת בצהריים. היה כל כך כיףףףףףףףף!

למדתי כל כך הרבה דברים בסדרה הזאת. אני לא מתכוונת לידע רגיל על הארץ או על השטח ודברים כאלו. דברים לחיים ודברים על עצמי. לא יכולה להסביר. אחת החוויות הכי טובות שעברתי.

היה פוסט ארוך, מצטערת על זה אבל בתכלס אף אחד לא חייב לקרוא מישרוצה ירא ומי שלא לא.

העדכון הזה מילא את כל הזמן של עדכנתי (:

ולא ידעתי שיש בצפר! ישנתי >< סוף סוף חוזרים יש בזה צד עצוב וצד שמח...אבל טוב שחוזרים לשגרה אני חושבת.

בקשר לפוסט הקודם מי שלא שם לב למילה הקטנה שרשמתי- אז לא באמת עברתי לגור אצל אבא, שיפצנו אצל אמא וזה היה זמני שבוע וקצת...

אוהבת אתכם (:

-נויה-