אז זהו, דוּדה(ניקדתי, ^^ )מטורפת ליציאת שישי, בחודשים האחרונים הסתגרתי בשישי בבית, השמנתי מעוגיות שוקולצ'יפס וראיתי סדרות מופת (חע). אז אני מתקשר, ומתקשר, ומענה, אָיִן (אהמ ,אהמ) , אני לא אומר נואש ומתקשר לדני , מה שיצר רצף צלילים וקולות משני עברי קו הטלפון שבסופם' ובסופם של 25 דקות שעשר מתוכם חיכיתי בפארק ב"שי טיפוסי, אני ודני נפגשנו.. מה שלעצמו היה מרגש מבלי החיבוקים והעלאת הזכרונות..
היינו לבד, בשכונה ב"שית ותיקה וטובה, זה היה מין צעד ימינה, 10 צעדים שמאלה, 5 צעדים במעלה הרחוב, 15 צעדים לכיוון הספסל, חוקיות הליכה מטורפת אחושקשוקה שהמצאנו שנועדה לגרום לנו לאאוץ' בשריריי הרגלים.
בין לבין פאקצתית מכיתה ח' שאלה אותי לשעה, רק כדי לצפות בי שולף את פלאפוני היקר ולבקש אותו בלי להתיר לי אפשרות לסירוב..(אני נחמד מדי?), היא דיברה בו כ5 דקות שבסופם היא חיטטה לי בהודעות ושלחה אפילו 2.. ס0
טוב, אז החוקיות ששלטה ברגלינו ובגורלנו לאותו ערב חמים ומדברי, הובילה אותנו (אותי ואת דני, מי שלא עקב,- חן ><..)
לפארק רמב"ם, ולשיחת חתולים-חיפושיות...הגענו, התחמקנו מערסים, ערסים-רוסים ,ושאר פלצות..
ונותרנו עם ה-וואיפי, קרוסלה- וה-וואיפי- הומור ראסטות-פאשיסט- שלנו..
מסביבו שיכורים בני גילנו שעושים המון רעש ושוברים דברים, איכשהו זה משך נורא את דני שרצה לקראתם, ונותרתי לבדי באי שפוי קטן בפארק ילדים שבשעת לילה זו איבד מתמימותו, דני התעכבה והתעכבה, וצעקות השיכורים ממיקומה לא עודדו אותי (אני גם עיוור, ככה שהסתמכתי רק על חוש השמיעה שלי.. ) , התקשרתי אליה, היא לא ענתה, התקשרתי שוב, נאדה, שוב, " מתן!@#, בוא לפה הם מאצחיקולים!@", "איפה את?!" ," מולך, י'עיוור".. הלכתי לי בחוסר רצון לדמות המטושטשת כ50 מטר אל מולי..
ושאר הלילה - שיכורים מטורפים שנוגעים אחד לשני באיברי המין בלי שמץ מבוכה , שעלו על כל מתקן ועשו אותו למסוכן ביותר ליצורים חיים, שעיקמו לעצמם כל איבר ושריר בדרכים שמנגלה לא היה מהסס לאמץ.. ופלטו אימרות ומפשטים חסרי הגיון ,טאקט ושפיות, "אני מדמם מהיד, תבדוק אם גם אתה" , "יש לך פתיחה של 10 אצבעות", "נופל לי השיווי משקל" וגם לניתוחים ביולוגים מרשימים-למצבם לגבי האיזון הכימי והנוזל הבין אוזני שלהם..
היה אדיר, אכלנו גם עוגיות. =]
שבטיפשות שתהא.
[= אני ציירתי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
