אי (של) שפיות.

והכלבלב מוציא את הצעצועים שלו מהשידה

אחד אחד

בעדינות של מטען חבלה

ומניח בפינה שלו

כשאלך לישון

בשקט בשקט יתגנב לספה וירדם

ומסודר לי כאן.

והראש כאוטי להחריד

אבל

הדברים החשובים ברורים

ועל מהות לא מתעמקים

כי לקחת את ה"מה" זו שאלה גדולה מידי

ותעיר שדים ותשמוט קרקע

ולמי יש כוח לזה עכשיו?

אז אני עוקפת את הסלעים החצובים בהוויה

ומגישה אלכוהול ורושמת בטושים על הלוח ומשחקת מחבואים

ומקבלת כסף על שלושתם

ואז למי יש זין להיות סטודנטית

אבל אני סוחבת

כי גלגלי השיניים כבר קמו ממרבצם

ויהיה עוד זמן לתהיה וטעויות 

אבל עוד לא

לסתום את האף ולעשות את המסלול

והמרצה הקטנטנה הזו, שזעמה שאמרתי הישגים

בלי לדעת

שהעובדה שהתעוררתי לשיעור שלה

היא הישג כל כך עצום

שאין לה את היכולת למחוק אותו באווחת פסיכולוג דמיקולו

או תארים אקדמאים מיוחלים

להניח על המדף

ולנוח