עצמאית בשטח

"מה זה, בקבוק חם?"

"כן, אני ישנה איתו עכשיו, בלילות הקרים. זה כיף."

תומאס התיישב על הקצה של המיטה, והתכופף כדי לשרוך את האולסטאר שלו. אח"כ הוא הזדקף, התחיל לדחוף את החולצה לתוך המכנסיים ואמר שפעם, מזמן, כשהיה ישן אצל סבא וסבתא שלו הם היו שמים לו בקבוק חם במיטה ואני נזכרתי פתאום בסבא וסבתא שלי. איך שהיו משכיבים אותי לישון בחדר הקטן ועושים לי "נקניק" (דוחפים את הקצוות של השמיכה מתחתי עד שהייתי מכורבלת כולי), ההשתקפות של המנורה בזגוגיות המשקפיים של סבתא, והאושר שהיה על הפנים המחייכים שלהם. ואחרי שתומאס הלך, יצאתי עם מיצי ושטפתי ריצפה והתקלחתי ומלאתי את הבקבוק במים חמים ושמתי עם הפיג'מה מתחת לשמיכה, וכשהתחלתי להוריד מיילים שהגיעו מהעבודה העיניים שלי התמלאו דמעות. פתאום היכתה בי ההכרה שאין יותר סבא וסבתא ושאני בעצם לבד בעולם.  

סבא וסבתא היו בשבילי מקום מפלט. ראשית, הם אהבו אותי מאוד ותמיד השוויצו בפני החברים שלהם שאני מציירת מאוד יפה וכשאהיה גדולה בטח אהיה מעצבת אופנה. שנית, סבתא ואני תמיד אפינו ביחד וסבא אמר שהעוגיות שלי הכי טעימות בעולם. ושלישית, אצלם הייתי רק אני, בלי אחים ומריבות. אז נכון שאחרי כמה ימים תמיד הייתי מתגעגעת הביתה, אבל ראבק, מה לא הייתי נותנת עכשיו בשביל ללכת לישון אצל סבא וסבתא.