עצמאית בשטח

לפני 3 שעות הלכתי לקחת את המצלמה מהארון כדי לצלם את התיקונים שסימנתי על הניירות ולהעביר ל 2 השרטטים שלי, ואז גיליתי שהיא איננה. (הערה: מאז שיש לי מחשב חדש הסורק הישן לא מסכים לדבר איתו, ולכן המצלמה משמשת כתחליף. דווקא נוח). הסתכלתי במדף למטה, וגם שם היא לא היתה, ואז הבנתי את מה שקרה פה לפני יומיים ושעד אותו רגע היה תעלומה בעיני.

מישהו נכנס לדירה.

לקח את המצלמה, הוציא את קופסת התכשיטים שהיתה לידה, שפך את תכולתה על המיטה, לא התלהב, החזיר לקופסא ודחף אותה חזרה לארון חצי פתוחה ועל העוקם. פישפש עוד קצת בין הקלאצ'ים, לא מצא שום דבר מעניין.

לא לקח את המחשב.

לא נגע בכסף המזומן שזרוק חופשי במגירות הגרביים.

סגר את הדלת יפה מאחוריו.

גנב מנומס. וגם מסתפק במועט.

באותו יום השארתי מפתח לשיפוצניק בארון חשמל והלכתי לעבודה. הוא נכנס, תיקן מה שתיקן, יצא ונעל והשאיר לי את המפתח בחזרה בארון חשמל, שם מצאתי אותו כשחזרתי בערב. בלילה כשהלכתי לישון ניערתי את השמיכה ונשרה ממנה חצי קופסת פלסטיק קטנה של תכשיטים. מוזר מאוד, מה זה עושה על המיטה? פתחתי את הארון ולפי המראה של המדף היה לי ברור שמישהו חיטט שם. הוצאתי את קופסת התכשיטים וראיתי שמישהו אכן נגע בה אבל לא חסר כלום. התקשרתי לשיפוצניק להגיד לו שמישהו נכנס עם המפתח, ובמקביל בדקתי את כל הבית ולא היה חסר כלום. השיפוצניק אמר שזה לא הגיוני, ועובדה שלא חסר כלום, ובטח אני פתחתי את הקופסא ושכחתי מזה. הייתי עייפה ולא היה לי כוח לפתוח בחקירה, הלכתי לישון, אבל לא הפסקתי לחשוב על זה, ורק הערב, כשגיליתי שהמצלמה חסרה הבנתי מה קרה כאן.

מישהו כנראה נכנס מהדלת (סורג) של המרפסת האחורית.

פתח את הדלת של הארון שצמוד לדלת האחורית, ראה מצלמה, ראה קופסת תכשיטים, רוקן אותה על המיטה, לא ראה משהו מעניין והחזיר לארון, עשה אחורה פנה ויצא. עם המצלמה.

במקרה זה היה באותו יום שהשארתי מפתח לשיפוצניק.

אני גרה כאן כבר 12 שנים, משאירה מפתח חופשי בארון חשמל, שלא לדבר על שנים ארוכות בהם בכלל לא נעלתי את הדלת אלא הסתפקתי בטריקתה, החלונות תמיד פתוחים, המפתח של הדלת האחורית נעוץ בה באופן קבוע, ומעולם לא נכנסו לי הביתה.

עד לפני יומיים.

איזה באסה.  

"מההתחלה לא נראו לי סידורי האבטחה שלך" אמר לי הינוקא כשהתקשרתי לספר לו, ושוב הוא מעיר על החלון שתמיד פתוח, והמפתח הקבוע בסורג האחורי, והמפתחות שאני משאירה חופשי בארון חשמל ו... ו... ו... אוף. אין לי כוח. אתה ינוקא, מה אתה בכלל יודע מהחיים שלך.

התקשרתי לג'ימס וליעל חברה שלי, וואם הדרקון היה בארץ הייתי מתקשרת גם אליו, וכבר הייתי נורא עייפה ועצובה ומושפלת מזה שמישהו נכנס בלי רשות וחיטט ולקח את המצלמה האהובה שלי, ופתאום עמדו לי דמעות בעיניים ומה שהכי רציתי זה להתקשר לאבא שלי. 

• ביום א' אתקשר לביטוח, ועד אז אני בוחרת להאמין שזכרתי לכלול את המצלמה בתכולת הבית.
• את הינוקא הכרתי לפני חודש בערך, ומאז אנחנו מנהלים סוג-של קשר תמוה בהתחשב בעובדה שהוא נולד שבועיים אחרי שאני התגייסתי.
• הכבל של המצלמה נמצא במגירות של השידה ולא בתיק של המצלמה. מגיע לו.