עצמאית בשטח

"גם לי היה יכול להיות היום ילד בן 25" אני אומרת ללאה'לה מעל השקשוקה שהזמנתי לארוחת צהרים.

"אל תגזימי, לא בן 25"

"אז 20, או 18. לא משנה"

"נכון" לאה'לה מסכימה איתי "היה יכול להיות לך"

"אז בתור אמא פוטנציאלית לבן 25.."

"נסגור על 20?"

"אוקיי, 20. אז בתור אמא פוטנציאלית לבן 20, אני מודיעה לך, שאם הבן שלי, שהריתי וילדתי בסבל רב, שלא ישנתי בגללו לילות שלמים, שרצתי אחריו עם אקמול וסנדוויץ ופתק למורה, אם אני הייתי מגלה שהילד הקטן והתמים שלי מבזבז את השנים היפות שלו על בת 40+, הייתי מוציאה לבתזונה עין עם עפרון."

ינוקא החמוד התקשר אלי הבוקר להגיד שהוא שלח לי במייל את התרגום של "אף אחד לא שמע על חתולים פרסיים" לו אני מחכה כבר 3 חודשים או יותר. כל הזמן אני מקווה שהוא יכיר מישהי בגיל שלו או שסתם יימאס לו ממני, ואפשר יהיה להזדכות על הקשר המוזר הזה, אבל זה לא קורה.