"לא חשבת אף פעם ללדת ילד?"
"לא, אף פעם"
"למה?"
"מכמה סיבות"
"והן?"
"א - אני לא כ"כ אוהבת ילדים, ב – יש בעולם מספיק ילדים גם ככה, ג – החיים באופן כללי הם לא מציאה גדולה בעיני, אז למה להפיל אותם על עוד אדם."
"די די די, זה לא נכון, את לא צריכה לחשוב ככה. זה הכל בא מהדיכאונות שלך."
ינוקא אומר שהוא צריך לעבור לגור אצלי (אין מצב. הדירה קטנה מדי), שאני צריכה ללדת תינוק (לא רוצה) ושאת מיצי צריך לזרוק מהחלון (הכל עובר אליך וקקה בידיך). חוץ מזה הוא מוריד לי סרטים למחשב, מסדר את החיבור לרשת, ולפני השינה מחבק אותי חזק ואומר שישמור עלי תמיד "כי בעיני את החברה שלי, למרות שאת אומרת שלא".
אילן בא לבקר אותי באחד מערבי השבוע עם הג'וינט הקבוע. למחרת בבוקר, כשהלכתי לעבודה, החיבורים במוח שלי עוד לא חזרו לעצמם. סיפרתי את זה לאלונה, שותפתי לחדר וחברתי הטובה מהלשכה, והיא פתחה זוג עיניים ענקיות ואמרה "אני לא מאמינה שלא הבאת לנו אחד לכאן!!"