עצמאית בשטח

פברואר שנת 2014 היה חודש שבשמחה הייתי מוחקת מהחיים שלי, אבל עכשיו הכל חוזר לעצמו ואני כבר בריאה ועובדת (מסביב לשעון אבל מי סופר), ואפילו חזרתי לפילטיס (אחרי 6 שבועות הפסקה. לא פשוט). אתמול עמדתי בשעת לילה מאוחרת ברחוב בדרום העיר עם שאריות של ג'וינט בראש, והכל מסביבי נע במן איטיות מוזרה כזו, ואני פקחתי וסגרתי עיניים וניסיתי לייצב את עצמי במקום ובזמן, ובאיזשהו שלב ויתרתי ונתתי לאוטובוס שהגיע לנזול לכיווני, ולא יכולתי להפסיק למשש את החצאית שלי כי משום מה היתה לי הרגשה שאני עם גרביונים בלבד. כשהגעתי הביתה התחיל לרדת גשם שהתגבר בבת אחת למבול מטורף, ואני התכרבלתי בשמיכה והיה לי נעים. חורף, תישאר.

ועוד קטנות:

אין כמו הסיפוק של עליה לטיזר בפילטיס.

ממליצה על "חייו המשונים של אלברט נובס".(באיחור אני רואה שהביקורת בלינק לא אוהדת. אני מאוד אהבתי)

קוראת כעת ספר הורס "איפה את, ברנדט".

 רציתי לשים תמונה של האוסף הישן-חדש שלי (בקבוקוני שמפו וקרמים מבתי מלון) אבל לא הספקתי לצלם. אולי מחר.