בשבוע שעבר עמדתי דקות ארוכות על המדרכה של ביאליק-ז'בוטינסקי, מחכה שהרמזור יתחלף, והרגשתי כמו ביצה במחבת או שווארמה בגריל. (פיצה בתנור? דניס על האש?). כמובן שדווקא בחודשים הכי חמים ומתישים, בוחרים פריטים נבחרים מתכולת הבית להתפגר, ואני מוצאת את עצמי בכל מיני חנויות רהיטים שכוחות אל ברח' המסגר או חנויות מחשבים משעממות-תחת בדיזינגוף סנטר, בוהה במוכר ורק מחכה שייתן לי רשות לגהץ את הויזה ולעוף משם. בשבוע שעבר היה לי תור לפגישה מקדימה עם הרופא-תחת (זה מהקולונוסקפיה), אלא שמפאת החום ותשישות הנפש הכללית בה אני מצויה, הצלחתי להגיע למרפאה הלא נכונה, להבין את הטעות רק אחרי שחזרתי הביתה, כתוצאה מכך פספסתי את התור שלי, ומרוב בושה אפילו לא התקשרתי לקבוע מחדש.
מה עוד?
הזמנתי, בהשפעת ידיד קרוב, 2 זוגות משקפי שמש "מותגים" עלאק מאתר סיני ידוע (זה המקבילה של "פתגם סיני ידוע"?). הזוג הראשון כבר הגיע, וכמו שסיכמתי באוזני אכילס: "שילמתי 85 ₪, וקיבלתי 2 קופסאות יפות, נרתיק בד למשקפיים, מטלית לניקוי משקפים ומברגון קטן מצוין." אה, וגם זוג משקפיים, שאם מחייבים אותי לבחור בין להראות איתן בציבור לבין להצביע לביבי – 100% שאתם רואים אותי עם פתק מח"ל ביד. הבוקר התקשר אלי הדוור השכונתי, שזה אומר שהחבילה השניה הגיעה גם, ובכך אני מנתקת סופית וחד צדדית את יחסי עם האתר הנ"ל, וחבריו האתרים האחרים (איתם מלכתחילה לא היה לי מאומה). וזה עוד לפני שהתנקמתי בחבר שרק בגללו העליתי על דעתי לבצע את הרכישות הנ"ל (הצעות לנקמה?.)
צריכה לקנות משקפי שמש חדשות (הגוצ'י האהובות נגנבו בחדר כושר), ואני רואה לפני 2 אפשרויות: 1. אחכה לחורף, שאין ספק שזו העונה לרכישת משקפיים יוקרתיים במחירי ריצפה. 2. אקנה בברצלונה (או בדרך אליה).
נוסעת לברצלונה עוד שבועיים או קצת יותר.
יש לי מחשב חדש! וגם כיסא חדש לשולחן מחשב. מאוד מרוצה משניהם. מה שעוד אין לי זו מנורה חדשה לשולחן כתיבה, ומיטה עם ארגז.
רוצה להחליף את המיטה למיטה עם ארגז (פריט הכרחי בדירה עירונית זעירה). ראיתי המלצה על נגר ממש שווה אצלי בשכונה, כמובן שלא רשמתי בצד את הפרטים, וכעת אצטרך לחטט שעה ארוכה בפייסבוק, כלומר יידחה ליום כיפור הקרוב
הגעתי למסקנה שמדריכת הפילטיס, שלשיעורים שלה אני מכורה קשות, מטורפת על כל הראש. יש לי התכווצויות שרירים במקומות שלא ידעתי על קיומם.
חוץ מזה הכל טוב. במאמץ רב הצלחתי לרזות קצת, אני מאוד מקפידה על הטיפול בעור הפנים והוא מחזיר לי טובה על כך, לאחרונה אין לי הפרעות שינה ואת היאוש העמוק בכל הקשור להתנהלות המדינה החלפתי באדישות. אני הולכת בבוקר לעבודה, ובערב יושבת על הספה מול הטלוויזיה בשיער רטוב, תחתונים וגופיה, מסתכלת על מהדורת החדשות כאילו זה מופע אימים מעולם זר ורחוק, חושבת מה אלבש מחר לעבודה ומרגישה קצת כמו קארי ברדשואו. רק אני, והעולם הקטנטן שלי.