עצמאית בשטח

לפנחס יש ריטואל התנהגות קבוע - בין פגישה לפגישה הוא שותק 10 ימים (בערך. לפעמים מתפלק לו באמצע איזה sms של געגועים), ואז פוצח בשרשרת של סמס'ים: "אני מתגעגע", "מה שלומך?", "איך השבוע שלך? מתי אפשר להיפגש?". באיזשהו שלב הוא נשבר ומתקשר, ואז אנחנו קובעים, נפגשים, והכל חוזר חלילה. כשדיברנו אתמול בצהרים, אחרי חלופת סמס'ים עצבנית, שאלתי אותו מה גורם לו להתנהגות הקבועה הזו. "אני מתאפק ומתאפק, ועוד קצת מתאפק, ואז, כשאני כבר לא יכול יותר, אני מסמס לך שאני מתגעגע. שאני חייב לראות אותך. שאני רוצה שניפגש". ואני שתקתי, ולא שאלתי את המובן מאליו – "מה גורם לך להתנהג כך כלפי מישהי אותה אתה מכחיש בתוקף שאתה אוהב?".

גולדי הגיעה לביקור מולדת ונפגשנו היום לבוהריים ב"מטילדה". היא שאלה אותי מה חדש בתחום הזוגי ואני אמרתי "שום דבר. הכל כרגיל". היא התפלאה קצת ושאלה אם ממש-ממש לא יוצא לי להכיר אף אחד ואני עניתי ש"יוצא פה ושם, אבל שום דבר שנמשך מעבר לכך". כשחזרתי למשרד הסתנג'רתי קצת עם מישהו, והוא שאל למה לא סיפרתי לגולדי על "פיני" (כך הוא מכנה אותו, ומוסיף "הזבל הזה"). "השתגעת?" עניתי, והוא שאל אם אני מודעת לכך שאני מתביישת בהיכרות הזו.

כן. אז?