לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עצמאית בשטח

שולה (שם בדוי). גרה בתל אביב וכותבת בשביל עצמי. זו הדרך שלי להתמודד.

כינוי: 

בת: 58





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2006

תקדים רפואי


 

יום ג', ערב.

"זו פעם ראשונה שאני נתקל במישהי שלוקחת חצי כדור ליום, את מקרה מאוד מיוחד" הפסיכיאטר נשען אחורה בכיסא שלו ומחייך, ועושה רושם שהוא מבסוט ממני. לפני נכנסה בחורה שסובלת מפיגור קל, גבר צעיר עם כרס גדולה ואז אני. אני, שלא משתהה אצלו יותר מהמינימום הדרוש על מנת שיתרשם שהכל בסדר וייתן מרשם. שמעולם לא בזבזתי את זמנו על מפגני בכי ותמיד הקפדתי להסביר את עצמי בקצרה ובבהירות, ואפילו בפגישה של לפני ארבעה שבועות שנקבעה במיוחד לבקשתי, לא הטרדתי אותו עם סיפורים מייגעים, אלא הסברתי בקצרה שהכדורים הורסים אותי, ועברתי לניהול משא ומתן ענייני, שנגמר בכך שבחוסר רצון בולט הוא אישר לי מנה יומית של חצי כדור. השבוע הוא אמר שאני "תקדים בעולם הרפואה", ושאם אני מרוצה אז גם הוא, ואפשר להמשיך בחצי כדור. מצוין.  

 

 

 יום ה', ערב.

ואחרי שהגוף שלי נרגע והפסיק לרעוד, ובראש השתרר השקט-שאחרי-הסערה, הרגשתי את היד שלו עוברת על הבטן שלי ומחליקה אל צידי האגן, ושמעתי את הקול שלו אומר "רזית, לא?". פקחתי לאט את העיניים וחשבתי לעצמי שאף פעם לא שמתי לב שתקרה אקוסטית יכולה להיות כ"כ יפה. הריבועים האפורים-לבנים עם גופי התאורה הקבועים בהם נראו לי פתאום כמו הדבר הכי מושלם בעולם, וגם השולחן האובלי הגדול שבחדר הישיבות, שמאז ומעולם חיבבתי אותו, התגלה כנוח ותואם במדויק את מידותיי. התרוממתי והתחלתי ללבוש את הבגדים שלי שהוא הביא מהחדר הסמוך, ואחרי שהלך, נעלתי את המשרד ולקחתי מונית הביתה כי כבר מאוחר והבטחתי שאגיע עד 19:00. בדרך נגעתי בסנטר שלי בקצות האצבעות ואח"כ לא יכולתי להפסיק לרחרח אותן כי למרות ששטפתי טוב-טוב את הפנים וגם גירגרתי כמה פעמים, הייתי כולי מלאה בריח הנעים שלו. נהג המונית לא הפסיק לדבר על כך שיש לי פנים מאוד מיוחדות שמקרינות חוזק וחוכמה, ואיך יתכן שאני לא נשואה, ושאני צריכה לעשות הכל, אבל ה-כ-ל, בשביל למצוא בנזוג, ואני הנהנתי מידי פעם וחייכתי בנימוס, בזמן שחשבתי לעצמי "אולי תסתום כבר? אני עוד מעכלת את שובה הסופי של האורגזמה הטובה והאבודה".

 

ולסיכום:

יום א': פרידה מגולדי שחזרה לניו יורק.

יום ב': איתה במקום הקבוע.

יום ג': פסיכיאטר, מ' באה לבקר, ניקיון-אל-תוך-הלילה.

יום ד': פנחס OUT.

יום ה': אורגזמה IN, ביקור של חבר טוב שתפס אותי "על-חם" מבשלת מרק.

יום ו': ישיבה משותפת לקפה זריז, קניות וסידורים, אין חצאית דמוי-עור במידה שלי (יותר עדיף).

שבוע פרודוקטיבי. אני מרוצה.

 

 

נראה שהחורף חוזר, אם מישהו מחפש אותי אני מתחת לפוך. עם מיצי. שבת שלום.   

 

נכתב על ידי , 20/1/2006 15:51   בקטגוריות אגף הכימיקלים  
88 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שולה (שמבדוי) ב-7/2/2006 12:48



165,547
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 30 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשולה (שם בדוי) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שולה (שם בדוי) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)