החג עבר עלי בסימן מ"עבדות בשכר לעבדות מרצון חופשי" כאשר את בוקרו של ערב החג העברתי בקניות בשוק, ואת החג כולו בבישולים וניקיונות. נגמרתי. מה שכן – הבית נקי, הפריזר עמוס בקופסאות פלסטיק (מלאות), הארון מלא בבגדים נקיים ומקופלים ומיצי שוב צהוב. במפלס ערימת הגיהוץ, לעומת זאת, לא חל שום שינוי.
אם לגבי חדר הכושר בו התאמנתי בחודשיים האחרונים – שהוא חדר הכושר הכי טוב בו התאמנתי מעודי - הצלחתי לגבש דעה תוך שבועיים, הרי שלגבי הנוכחי אני ממש לא סגורה. מצד אחד – ציוד טוב וצוות מדריכים שמותיר רושם מצוין (תכנית האימון שבנו לי מוצלחת לאין ערוך מהקודמת), מצד שני – מוזיקה גרועה. מצד אחד – היצע מרשים של פעילויות (אם כי טרם בדקתי מקרוב), מצד שני – מן אווירה כזו לא ברורה, חסרת אופי. מצד אחד – נקי, מרווח ומתוחזק, מצד שני – לא מספקים מגבות לאימון שלא לדבר על השמפו והקרמגוף שהובטחו בעת ההרשמה. מצד אחד – אין קבוצת כדורעף (במכון הקודם יש אבל רק בקיץ, כך שלא הספקתי לממש את האופציה), מצד שני – המשקל במלתחות מראה 56 קילו, בעוד שבמכון הקודם הראה 56 פלוס 2. יחי ההבדל הקטן. J
היום בשעות הצהרים ישבתי בבית קפה הכי מוצלח בו ביקרתי מזה זמן. גם נחמד, גם עיצוב סבבה, גם אפשר לעשן בלי לקבל מבטים זועמים מכל עבר וגם – היכונו לשוס – יש מלא דברים טעימים בתפריט! ("פעם ראשונה שאני ממש נהנית לקרוא את התפריט", אמרתי לפ' חברה יקרה ושותפה לתלאות בתי הקפה). נבצר ממני לגלות מה אכלתי פן אסגיר בכך את בית הקפה המתהדר במנות ייחודיות, מה שאין לי שום כוונה לעשות כי גם ככה קשה למצוא שם שולחן פנוי.
בזמן שישבנו שם הראיתי לפ' את הטלפון החדש שלי, ובמיוחד התגאיתי ברשימת הטלפונים המצומצמת, ממנה נמחקו כל המספרים של אנשים מהעבודה, אנשים שאין לי כוונה להתקשר אליהם ואנשים שלא עודכנו לגבי המספר החדש (שזה מילה אחרת לאנשים שאין לי כוונה שיתקשרו אלי). פ' אמרה שאפסיק להשוויץ כי גם לה יש רשימת טלפונים קצרה, ואני עניתי ש"זה נכון, אבל אני גם אנטיפתית", ובכך לא הותרתי בידיה ברירה אלא להודות בצדקתי, ואף הגדילה לעשות באומרה שאני מהווה בשבילה מודל ומופת לאנטיפטיות איכותית מהי. אחחח, יש רגעים שפשוט שווה לחיות בשבילם. לקינוח חרפנו נפשנו ויצאנו למסע חלונות-ראווה, מתעלמות באלגנטיות מהעובדה שהמקום הוא המתחם המשוקץ מצפון-מזרח לאלנבי ושהזמן הוא צהרי יום שישי. מרגע זה והלאה אני לא זוכרת כלום.
הבטחתי לפ' שאסרוג לה חולצת קרושה. זה מאוד משמח אותי כי מצד אחד מלאכת הסריגה חביבה עלי (זו לא אני, זה הגנים שלי), אך מצד שני – דברי סריגה מאוסים עלי (פולניה-פולניה, אבל עם טעם של ערסית). מישהי יודעת איפה אפשר למצוא חוברות עם דוגמאות? (למרות, כמו שאמרתי לפ', שגם אם לא נמצא זה לא נורא, כי זו לא בעיה לתכנן דוגמא לבד. סבתא לימדה אותי).
אם עד כה הצטמצם מרחב הצפייה של שכני היקרים למטבח ופינת האוכל בלבד, הרי שכעת – לאחר הרכבת החלונות החדשים במרפסת – הדירה כולה (למעט חדר השינה וחדר האמבטיה) פרושה לפניהם. כבר 5 ימים שאני מסתובבת בבית לבושה. חייבת להגיע בדחיפות לאיקאה.
"מה קרה? לשכנים מהצד הזה לא מגיע לתצפת קצת?" הוא שואל כשאני מתרוממת מהמיטה בחדר השינה, עליה זרק אותי אחרי שמיצינו את שולחן-האוכל, כדי לסגור את התריס של החלון. פפלחבזזזזז%%$קכ$4 סליחה, תקלה. שכחתי. אחרי הפוסט של נוריקו וההתלהבות בה התקבל, אני כבר לא כותבת יותר על דברים כאלה.
שבת שלום ומועדים לשמחה.
תוספת מאוחרת: בהמשך לויכוח שהתעורר כאן - לא עתיר קלוריות. קראו והשכילו.
לנוחיותכם - הקטע הרלוונטי:
- דיאט זרע: בזמן האורגזמה, כמות הזרע הנפלטת היא כ-1 עד 2 כפיות, הנפלטות בקצבים במהירות של כ-45 קמ"ש. כל כפית נוזל זרע כזו, מכילה כ-7 קלוריות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
