הבלוג נסגר.
בטח (לא) שמתם לב שירדתי לאט לאט מעדכונים יומיומיים, מתיאור רגשות
עברתי לתיאור שטחי יותר של מה-קרה-לי-פחות-או-יותר-לכיוון-פחות-בשבוע-האחרון-ואוי-שכחתי-להגיד-לכם-את-זה-וזה-וזה-וזה.
נתתי את הבלוג לכמה אנשים שאני לא הולכת להגיד לכם מי הם, בשביל זכות הפרט והבלהבלה.
עוד לפני ששלחתי את הבלוג שלי לאנשים שאני מכירה, כתבתי הרבה מהפוסטים ביתר-עדינות.
אז כן, למעשה אני סובלת את אסף כמעט לגמרי מאז.. לא זוכרת מאז. פשוט התרחקתי ממנו. ומאז הוא לא מזיז לי את קצה הזרת, השפם או השערה.
וכן, התחפשתי לשפנפנת פלייבוי עם רז למרות ששקלתי בכלל להתחפש לסטיגמה.
ובהחלט, התחפושת יצאה יפה.
וכן, אני הרבה פחות אוהבת את מתן.
ובטח שאמרתי לרז שיש עוד הרבה בנים בשכבה שהם הרבה יותר נחמדים מאסף, פשוט הם מוצאים חן בעיני. לא רומנטית, סתם, בכללי.
וכן, אני עכשיו בשחיה למתקדמים בוינגייט.
וכן, אני חושבת שזה בכלל לא מזיז לרז.
בחיי, אני לא צומי, אבל אלוהים! בכל זאת, שחיה למתקדמים בוינגייט או כל נושא אחר שמאוד חשוב לי לא מזיז לך?
וכן, יש עכשיו המון מסיבות.
וכן, יש לי יותר חברים.
וכן, לעזעזל, יש לי המון מה לספר אבל אין לי זמן!
תגיבו, שיהיה לכם בכיף. הרי במילא לא תעשו את זה אם אתם לא מכירים אותי, אם זה פוסט ארוך, אם זו לא כותרת צומי ואם אני לא אבטיח לכם פרס.
ביי.