Empty World |
| 5/2014
קיום שולי
אז בא לי להימחק מהעולם, ההתעלמות ה"אני" לא שם ממלא. אין נכון ליחס חשיבות למכתב פרידה, הרי איש אינו מצפה כיצד יגמרו חייו בעולם המוכר, או עצם השהות פה כבר גמרה אותו...אנני חושבת שמהותי - קיומי פה מקל על העולם. עלי היא מקשה. החוסר של לחיות כפי שרציתי ,כפי שציפתי. יש לי צורך לצאת מעורי, להחזיר את נשמתי ולשכוח שהייתי כאן. לב נשבר לזמן קט בלבד ...וכפי שנאמר החיים ממשכים בכל מקרה, כך אומרים בני האדם .
אני מבינה שחיי שוום פחות מגרגיר חול.הלחל ולים ככל שאנשים ממנו , הוא גם מטביע אותם.
יש סיבה ממשית וקיימת, אף גם לעצים, פרחים וכל הנלווה בזאת.
אך אני כאדם אנני מרגישה דבר פרט לריקנות וכאב .
הניסיון היומיומי לחיות את חיי כמצופה באופן שגרתיי, הופך למלחמה קיומית.
שמה על עצמי את מסכת הפנים. את בגדי המלחמה ויוצאת לקרב.
אך אט אט נגמרים כוחתי ואני מבינה שאיו מי שימלא את כוחתי וירפא את פצעי.
אז אנני יודעת כמה זה עוד ימשך....
המשיכה היומיומית משעה לשעה, מדקה לדקה.
משנייה לשנייה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: