כמו שנאמר - פאק אחי.
מוזר איך החלפתי את יוני וביואב. סתם ככה. החלפתי. שניהם כואבים ויקרים לי בדיוק באותו מיתר ברגש. אני חייבת שיקרה משהו.
הסופש האחרון היה פישוט מציאותי אירוני של תכלית הבעייתיות - מין מסיבה מוזרה שיצאתי אליה עם חברים, וגם יואב יצא אליה עם חברים. וכל מה שקרה, וכל איך שהתערבב, וכל איך שנפגש. והשיחות הארוכות מדי עם האקסית שלו. מוזר מאוד. בעייתי כל המצב, שאני יודעת שאני רוצה משהו שלא יקרה, וחוץ מזה הכל בסדר מדי. איך מפסיקים עם החור הזה בלב, שכבר ארבע שנים הוא אחד ויחיד? ואיך סותמים אותו? ואיך מוצאים פתרונות? או מחליפים בעיה? ואיך מפסיקים להיות רגשניים לגבי כל אדם שעובר ברחוב, או כל דמות בטלוויזיה? נהייתי רגישה ורגשנית, בוכה ובכיינית, נכונה להתמסר לכל.
הכל טוב.
בערך.
נפגש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
