רק לפני כמה ימים הפנמתי כמה המצב שם קשה. האמת שכמה שלא הייתי שומעת על שדרות בחדשות וברחוב לא הייתי חושבת על זה לעומק. כנראה שבאמת שכחתי משדרות. עד שאתמול ראיתי חדשות ושם הראו איך טיל נפל לבית ספר יסודי. ואז הראו אמא רצה לבית הספר הזה בדמעות. דמיינתי את עצמי במצב הזה. כמובן לא יכולתי לדמיין איך אני רצה לילידם שלי כי אין לי ... אז ניסיתי לדמיין אם משהו כזה יקרה להורים שלי. ואנשים ההרגשה פשוט נוראית. החלטתי שאני אתחיל להתייחס לזה יותר ברצינות. כמובן שזה לא יעזור בכלום לתושבי שדרות אבל אני אדע לעצמי שהשתתפתי בזה לפחות נפשית. ולמה הממשלה לא עושה כלום עם זה?! כמה אנשים מתים שם כמה אנשים חיים בפחד כל כך הרבה זמן. אבל כמו שאמרו היום בטלוויזיה תושבי שדרות שבזמן נופלים עליהם טילים אולמרט יושב במשרד מתחת למזגן. הלוואי והייתה אפשרות לשלוח אותו לשם לפחות לחודש. שיחיה בתנאים שהאנשים שם חיים אולי אז הוא יבין שצריך לפעול ומהר. אני לא מבינה איך ילד יכול לקום בבוקר ולהתארגן לבית ספר בידיעה שאולי יפול עליו טיל בדרך. ואיך אמא שלו יכולה לשחרר אותו מהבית במצב כזה. אבל אין להם ברירה. אנשים אולי ביחד נוכל לשנות משהו? אולי אם זה יהיה מספיק אנשים נוכל לעזור לאנשים שאבדו כל תקווה עם הממשלה הלא מפותחת שלנו. האמת שאין לי שום רעיון איך לעזור...אפילו לא כוון..אולי לכם יש? אשמח אם תציעו משהו בתגובות, כי אם לא אנחנו תושבי הארץ נעזור אחד לשני אז מי יעזור לנו?
נ.ב: מחר בבוקר מאמי שלי חוזר. מאמי שלי אני 3> אותך הכי הכי הכיייי!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
