שלום אנשים! מה קורה? איתי סבבה פחות או יותר...
המחשב שלי בדרך להדפק אז אני מעדכנת מהר לפני שזה קורה. קודם כל הדבר הכי הכי חשוב זה שלניק היה יומולדת יום שישי. יומולדת 18. מזל"ט לניקוש!!!
גם לאנה מסטר היה יום שישי יומולדת 18 מזל טוב לה גם!! ליאנצ'וק יש גם יומולדת ביום שבת אבל לא נגיד לה מזל טוב לפני הזמן כי זה לא טוב ולי גם יום ראשון אחריה.. כולם יהיו בני 18 ורק אני 17...טוב נו לא נורא...אצתרך לחכות עוד שנה כדי לקנות סגריות בפירמידה...
אחרי זה ביום שלישי גם לאמא שלי יש יומולדת :] !! כמה ימי הולכת..
מה עוד... ה אז כן הכנרת... בקיצור נסענו אני ריטה יאנה יבנגיי ועוד מלא אנשים לכנרת. אוטובוס שלם. אז בהתחלה נפגשנו כולנו מתחת לבית שלנו ויצאנו לדרכנו. היה חם. והתיקים היו נורא כבדים. עד עכשיו כואבות לי הכתפיים.. עד שמצאנו את המקום שבו היינו אמורים לחכות לאוטובוס כבר עברנו את כל השכונה נראלי... בסופו של דבר הגענו למקום הזה ונהיה לנו שמח כשראינו שעוד אנשים מגיעים לשם עם תיקים שזה אומר שלא טעינו. אחרי זה הגיע האוטובוס. אבל משום מה חיכינו עוד איזה חצי שעה עד שעלינו עליו. בסוף יצאנו משם באיזה 2 כשהיינו אמורים לצאת ב12:30. גם באוטובוס ישבנו איזה 20 דקות עד שהתחלנו לנסוע. באמצע הדרך האוטובוס עצר באיזו עיר. שאני לא ממש בטוחה שזאת עיר אבל שיהיה. הלכנו אני יאנה וריטה לשירותים וריטה קצת הלכה לאיבוד אבל אחרי זה מצאה אותנו. המשכנו לנסוע. הגענו לכנרת. האוטובוס עצר בחולות מוזרים שהיו שם הרבה פחים ונורא קיוויתי שלא נשאר שם. כבר היה חשוך ולא זזנו משום מה. יבגניי אמר שצריך לסדר איזה משהו עם מישהו ואז נלך. זה נמשך בערך חצי שעה. בזמן הזה הרבה ג'וקים תפסו עלינו וזה לא היה נעים. אחרי זה התחלנו לזוז לעבר המקום שבו היינו אמורים לשים את האוהלים. מקום נחמד דווקא עם הרבה דשא. כולם התחילו לשים את האוהלים ולי ולריטה לא היה מושג איך עושים את זה בכלל. בסוף יבגניי בא ועזר לנו. התחלנו לסדר שם. היה לנו מטבח קטן חדר שינה קטן וארון קטן. הבנים הוציאו את המנגל והתחילו לעשות על האש. אנחנו בנתיים החלפנו בגדים. אחרי זה כולם אכלו ושתו. פוו שתיתי נקי פעמיים מי היה מאמין. אחרי זה הדיג'יי התחיל לנגן והלכנו לרקוד. היה כיף...ואז התחלה תחרות מוזרה. התחקלנו ל3 קבוצות. קבוצה שלנו נקראה קלטושקי. שיהיה...אנחנו ניצחנו ברוב. בהתחלה היינו אמורים לעשות שואב אבק. חח והיו לנו הרבה גלגלים לשואב אבק הזה למרות שצריך רק 2... אחרי זה עשינו פירמידה. הייתי הכי למטה ואז יאשה מלמעלה נפל לי על הראש. היה כואב כמה שניות אבל זה הסתדר. הייתה גם תחרות של בנים ובנות מי רוקד יותר יפה וכמובן הבנות ניצחו. ועוד כמה. אחרי זה הדיג'יי שם עוד איזה 3 שירים וזהו נגמרה המסיבה. מוזר. זה היה מעפן. יבגניי אמר שזה בגלל שזה נסיון ופעם הבאה הוא ינגן יותר זמן. אז הלכתי לכמה אנשים שניגנו בגיטרה על החוף. וגיליתי שאני לא מכירה שם שום שיר אז זה לא מעניין וחזרתי לריטה לאוהל. אז עף לי תיק על הראש. זה גם כאב כמה שניות. לא יודעת איך אחרי כל זה לא היה לי זעזוע מוח. אבל שיהיה. אני וריטה ניסינו לישון אבל כל פעם מלא אנשים התאספו אצלנו באוהל כאילו אין יותר איפה להתאסף. אחרי זה ריטה קלטה איזה ג'וק אצלנו באוהל והחליטה להרוג אותו עם הכפכף שלי. כשהיא הרימה את הכפכף הוא פגע בפנים שלי וזה גם כאב כמה שניות. אחרי זה כשריטה התעצבנה שכל האנשים לא הולכים היא התחילה להשתולל והעיפה לי אגרוף לאף בטעות. זה גם כאב כמה שניות. אבל בגדול היו מלא צחוקים. חשבתי אני אתפוצץ. גם הזמן טחנתי חטיפים למרות שכבר לא היה לי מקום בבטן וחשבתי אני עוד שניה אקיא אבל לא יכולתי לעצור...קטע של אוויר צח נראלי. אחרי זה כולם הלכו ואני וריטה ניסינו להרדם. כשאיזה ילד פאשה בא ואמר שהוא ישן איתנו. למרות שהיה לנו אוהל גדול אני הייתי צמודה עם הפנים לקיר האוהל..כל הלילה... בסופו של דבר נרדמתי רק לאיזה 5 דקות. כי כל אחד משלושתנו היה חייב להגיד בתורו משהו במשך הלילה. אבל גם זה היה מצחיק. בבוקר גילינו שהאוהל שלנו הכי מלוכלך ומטונף בפנים מכל האוהלים. נו בטח הייתי רוצה לראות איך האוהל שלהם היה נראה אחרי שהם עושים בו מסיבה. בבוקר קמתי עם כאב ראש עצבני. וכל הזמן רציתי לשתות. מעניין למה. היה חם נורא והתחרטתי שלקחתי רק גופיה אחת ושאר הבגדים חמים כי חשבתי יהיה קר. הכנו אוכל שוב. חלק מהאנשים הלכו לשחות. אני וריטה ישבנו בצל כמה שעות טובות וניסינו לשעשע את עצמנו. לפעמים זה הצליח אבל רוב הזמן לא. אחרי זה כולם התחילו לאסוף את הדברים ואת האוהלים אז גם אנחנו הלכנו. ואז התקדמנו לעבר האוטובוס. לפחות עכשיו לא היינו צריכים לחכות לו שעות. הוא כבר היה שם. אז עלינו ונסענו. אני וריטה נרדמנו...אבל אחרי כמה דקות התעוררתי וריטה לא. ישנונה חמודה. אגב יש לי תמונה שלה ישנה ועוד כמה אז אני אעלה אותם מאוחר יותר כי האנטרנט שלי נדפק ולא מעלה לי עכשיו משום מה. האוטובוס הסיע אותנו לגן העיר. שם הצתלמנו כולנו. והלכנו הביתה. הגעתי הביתה דפקתי מקלחת אמא הכינה לי אוכל וישבתי לראות טלוויזיה. lednikovii period. דווקא בהכי מעניין מה שחיכיתי לו הכי הרבה שזה מקרוב נרדמתי. והתעוררתי כשהוא סיים. אחרי זה הלכתי למיטה ונרדמתי. יום ראשון לא הלכתי לביצפר הכול כאב לי לא היה לי כוח. יום שני נסעתי עם דן לצו ראשון. הכול היה סבבה. חוץ מזה שעשיתי רק את העדכון פרטים הזה עם המחשב הצהוב כי הרופאים נעלמו לאנשהו ולא קיבלו אף אחד. אחרי זה דן צלצל אליי פעמיים אבל האוזניות היו בפלאפון ולא קלטתי למה אני לא שומעת אותו. אז הלכתי לחפש אותו ושעה רצתי מקומה לקומה ולא מצאתי אותו. ירדתי למטה ביקשתי שיחה צלצלתי אליו והפלאפון שלו היה מכובה. חשבתי הוא נסע הביתה אז החלטתי גם אני ללכת. האמת שלא ידעתי ממש לאן ללכת. ושאלתי אנשים ונסעתי באוטובוסים והלכתי הרבה עד שדן צלצל אליי ושאל איפה אני. ואז קלטתי >>>> הלכתי לאיבוד!!!!!! לא ידעתי איזו עיר זאת אפילו. טוב עכשיו אני יודעת לפחות. ההורים שלי צלצלו אליי וגם להם אמרתי שהלכתי לאיבוד ונראלי הם נלצחו יותר ממני אפילו. צלצלו אלי כל שניה. בסופו של דבר חזרתי ללשכת הגיוס אחרי איזה 40 דקות של הליכה לאיבוד. ודן צחק עליי כל הדרך :[ וככה חזרתי הביתה. מה שהכי עצוב זה לא פעם ראשונה שלי שקורה לי משהו כזה...אוף זה מעצבן. וגם השנה כתבתי מבחן בספרות ובכותרת כתבתי "מבחן בהסטוריה" למרות שכבר אין לנו הסטוריה השנה...בן אדם מוזר אני. אני יודעת... טוב תראו איזה עדכון ענקקק אני רוצה הרבה תגובות לזה!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
