חיי

זה התחיל כשהייתי קטנה בכיתה, כשהמורה הייתה שואלת שאלה ומנדבת אותי לענות את התשובה, התוצאה הייתה: ילדה אדומה, ילדה מסמיקה, שחברותיה הסתובבו אחורה וסימנו לה שפניה אדומות, דבר אשר היה גורם לי להסמיק אף יותר... באשר לילדה הביישנית הקטנה, הפכתי עם הזמן ללא כל כך קטנה אלא לילדה גבוהה מאוד, דבר אשר לא הוסיף כי במסיבות לא יוכולתי לרקוד כי הרגשתי בולטת ביותר, ועם בנים בסלואו זה היה בעיה, הם תמיד רצו להביא לי כרית להניח את הראש...

מאז עשיתי התקדמות והצלחתי יותר לשלוט בהסמקות ואלה היו מופיעות רק לעיתים נדירות, לרקוד במסיבות, רקדתי -רק לא כל כך עם בנים אבל התגברתי גם על זה והכרתי גם כמה בנים למטרות לא כ"כ רציניות. מילדה גבוהה ורזה מאוד הפכתי לבחורה רזה ונאה שלעיתים היו זורקים לי שאני ניראת כדוגמנית אך למה הבנים לא רואים את זה?.?

החבר הראשון שלי היה בזמן הצבא, לא אהבה גדולה אך הייתה הערכה וקשר נחמד, נגמר לאחר חצי שנה. והנה הצלחתי אפילו להתחיל עם כמה בנים- אבל למה הם לא נענים? הבחור הראשון שהתחלתי איתו היה בבסיס- ביישן ביותר, בקושי דיברנו, אך זה מצא חן בעיני, ויום אחד החלטתי שאני שולחת לו הודעה לפלאפון (שיטה שתמיד עובדת... בלי להסמיק), וזה ענה להודועותיי אך לא נענה לחיזוריי, חודשים אחר כך כבר הגיע הבחור הנחמד שהייתי איתו, ואז הגיעה הפרידה. הבחור השני שהתחלתי איתו היה לא פחות מאשר בחור שהייתי דלוקה עליו כמה שנים בתיכון- שחקן כדורסל בעל קסם אישי בעיני, והנה השארתי לו איזה הודעה באחד מהפורומים של הכרויות, וכן הוא התקשר- ואני הייתי ב"היי", דיברנו שעה וחצי אבל מה המשכתי טיפה לרדוף וגם פה שומדבר... לא יצאנו למרות רצוני הרב (למה???). פעם שלישית גלידה- אך לא קיבלתי שום גלידה, לא מהבחור איתו ביקשתי לצאת לפחות, ואפילו סתם לקטע, התחלתי איתו דרך חברה, כי עבדנו באותו מקום והיינו מדברים מידי פעם, והיה נחמד. הוא היה אמור לטוס, אז החזקתי את עצמי לא לעשות שומדבר, אך ראיתי שהוא נורא נחמד אליי, אז ביום קצת רע, אחרי העבודה עבר לי תסריט בראש של מה שהיה, כששאלתי אותו מתי הוא טס, וזה אמר שאין לו עדיין כרטיס, ואז אמרת "כוס אמק" אני צריכה לעשות משהו... באותו לילה שאמרתי לחברתי הוא כבר התקשר! אני כמובן כבר ישנתי ויום אחרי דיברנו ואמרתי לו שנו אולי ניפגש, הוא אמר בכיף אבל עוד פעם, אלוהים, מה עשיתי רע? שומדבר לא קרה! מה יש? עדיף אולי לחזור לקונכייה, חשבתי לעצמי שאולי די להיות פסיבית ולהתחיל לנהל את חיי, והנה עוד ועוד פעולות מתגלות כלא יעילות... אני לבנתיים יחזור לקונכייה. לילה טוב.