לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...my legs are on vacation, they can't lead me anymore,so my dreams repalce them


"ולאפחד לא אכפת מסתם ילדה עצובה.. עם עיניים יפות,שרוצות לדמוע.. וכל אחד יודע בקלות לפגוע.. אבל זה קשה לבכות עם דמעות על הפנים.. שכולם שמחים מבחוץ,וצריך לשמור הכל מבפנים.."

יום הולדת שמחכינוי: 

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2007

פאק. אחרי 3 שנים, יותר בוגרת, יותר מבינה, יותר מעריכה. וואו.


פתאום אני מבינה... לא יודעת איך לקרוא לזה . מין "התגלות".
אולי כל שלוש השנים האלה שבנים פגעו בי, שנתתי להם להתייחס
אליי חרא היו בגלל שלא הייתי מודעת בכלל מה היה לי לפני זה.
ההוא... כן שהייתי איתו חצי שנה ביחד, ועשה בשבילי הכל-
אהב אותי, רשם לי מכתבים, קנה לי מתנות, בא אליי ועשה כל מה שביקשתי שיעשה.

אני לא מאמינה... הייתי ביצ'ית פעם. אני, שחושבת שאף פעם לא אוכל להיות ביצ'ית
למישהו הייתי כזאת... ולא ידעתי להעריך את הבן אדם הטוב הזה.
ואני חושבת לעצמי: 'את ביקשת מימנו סליחה בכלל? את אמרת לו בכלל
כמה את מעריכה אותו שהיה שם בשבילך ונתן לך הכל?' ואני קולטת שוואלה- לא.
אז שלחתי לו הודעה, ודיברנו קצת במסנג'ר ואמרתי לו לפתע:
"תאמין לי... שכל אחת מקבלת את מה שגיע לה בסוף.אני לא יודעת אם זה "מגיע" לי. לא ידעתי כלום... ילדה בת 14. וכמה שהשתנתי מאז וכמה שנפגעתי מאז,זה הרבה...

ואני למדתי מהטעויות שלי ואני הפקתי מכל קשר או סתם 'קטע' נקודות חיוביות. כשהייתי איתך הייתי פשוט ילדה קטנה שלא יודעת כלום.

 

ובכלל ביקשתי מימך סליחה על איך שהתייחסתי אליך אי פעם? אני בכלל הבנתי? כי כבר שכחתי אם הבנתי בכלל... עכשיו אני מבינה בסופו של דבר... לקח לי זמן להבין... אחרי הרבה חרא 'וואלה... הוא היה בחור טוב ולא ידעתי להעריך אותו.'
זהו, הוא יודע. כבר הבנתי... לא יודעת למה אתה צריך לדעת את זה. אבל אתה צריך...
ומאחלת לך את כל הטוב , מהלב.
לא יודעת אם אי פעם איחלתי לך את זה."

 

והנה,אחרי שאמרתי את זה הרגשתי מין שיחרור.
איך לא חשבתי על זה  לעומק עד עכשיו? הייתי אולי עסוקה בלבכות, על כמה שרע לי,
ולמה זה מגיע לי מסתם אנשים אחרים ולא באמת בעלי חשיבות... והנה אני חוזרת לעבר, לפני פאקין שלוש שנים,
ונזכרת לבקש את המילה הזאת, המוזרה ההיא... נו זאת שכולם בורחים
מימנה ודוחפים אותה לתוך קופסה אטומת חורים ותוקעים בארון ונזכרים
להציץ בה שכבר עבר מספיק זמן, ויותר מזה...
אני יודעת שזה העבר, אבל זה פשוט מרגיש שמשהו נתקע מהעבר ושהחיים חזרו להתנקם בי וכל פעם שנפגעתי ובכיתי... ולא הבנתי למה בכיתי, אז הנה, זאת התשובה.


את,ילדה... כבר לא, כבר נערה.אולי אישה? כמעט חצי שנה מפרידים מימך
לבין החוקיות- היית לא בוגרת ומטומטמת ולא ידעת להעריך קשר נפלא שהיה לך.

אז הנה.
אני מעריכה,
אני מצטערת,
אחרי שקלטתי את זה, אולי אני יכולה להעיד על עצמי
שבאמת התבגרתי... ולמדתי לקחים.
אני שמחה=]

מפה... אחרי שהבנתי באמת ולעומק- אני יכולה להמשיך הלאה בראש שקט, במצפון נקי, להיות ולשאוף להיות בן אדם טוב, שמעריך ומודע לטוב שיש סביבו.

 

אולי... בקשר הבא שלי, אני אזכר... בהוא. הנשיקה הראשונה, הקשר הראשון.... שאהב
וגם בהוא האחרון שאני אהבתי בכל הכוח, והשקעתי בו את כולי. והוא? הוא לא ידע להעריך.

ואני אמצא את האיזון שלי... אני אמצא את מי שנכון לי
ויעשה לי טוב, ושאני גם אדע לעשות לו טוב באותה מידה.

שלוש שנים, לקח הרבה זמן להבין, הא?

 

~אנוכי Indeed~

נכתב על ידי , 14/10/2007 04:46  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה הפוסט האחרון עליך, גם השיר האחרון.


"כי אני מעריך אותך ויש לי כבוד אלייך... " (??????)

איפה הכבוד? איפה ההערכה? כל הדברים האלה שאמרת...

 להתקשר אליי ולצעוק עליי בלי ירית כבוד קטנה אחת אפילו, שאני אפסיק לכתוב עליך במסנג'ר ובפוטולוג(אתר תמונות עולמי), שאח"כ אנשים באים ושואלים אותך שאלות.

איזה אנשים? האנשים שבדימיון שלך?!

ואפילו לא רשמתי כלום...פשוט כלום. עשיתי הכל כדי שתחשוב שהמשכתי הלאה... שיש לי אחרים.

רק פה אני רושמת ואתה אפילו לא יודע... אז להמציא דברים,בשביל מה?

הסמים עוד יהרגו אותך.הם יהרגו...

 

וגם אם כן הייתי  רושמת .למה לא לבוא ולדבר כמו בן אדם, למה לצרוח??למה לזלזל?? לנתק...

 למה לנסות לסיים את הדברים בצורה הכי גרועה שיש שכל מה שרציתי זה לסיים איתך הכי טוב שאפשר? כואב לך עד כדי כך שהמשכתי הלאה? בלעדיך...!

אתה אוכל את הלב מקינאה... אני יודעת שמבפנים אתה סובל עם כל ההכחשות שלך-שלא אכפת לך, שאתה בחיים לא תיסבול בגלל בנות. - מסכה... מסכת בטון קשה להסרה.

 

אבל זהו, אני אתגבר עליך, אתה תראה... אתגבר שאני  אגיע למצב שלא אמחה אפילו דימעה אחת בגללך, שלא אחשוב עליך, שכל השירים שהקדשת לי ואני לך, או ששרנו ביחד... לא יזכירו לי אפילו זיכרון אחד שלך... ואם כן, הם לא יעשו לי כלום. הם ישארו כזיכרון ריק.

לחשוב שיום לפני רשמתי עליך שיר שהוא חסר טינה שאני בטח אסלח לך יום אחד שנוכל לצחוק על זה, שאני מקווה שתמצא את האושר שלך במוקמות הנכונים הפעם... כל האיחולים האלה שבאים מהלב, לא מגיעים לך...

 אבל אחרי שהתקשרת וצרחת עליי כאילו אין מחר, זהו אני מוחקת אותך מהחיים שלי סופית.

אי אפשר לדעת מה יביא העתיד, אולי עוד שנה שנתיים.. אני כבר אשכח את הכעס, ואני מנסה לא לשמור טינה למרות הכל , כי אני לא צריכה רגשות שליליים בתוכי, במיוחד לא אליך...

 

this is the last song I'm
writing about you....
the last tears im wasting...
you don't deserve me,
I wont continue with all those f****** hopes
for you...
I'm not happy for you
I'm not sad for you
I'm not proud for you...
nothing for you-not anymore.

you decided to erase me in one moment
so easly...
pressed on the button:
'delete'
and that's it... life goes on like nothing.
need to forget you...
erase it all...
but who knows, better than you-
I can't erase your memory,
only your presence...
your presence...

I...I don't have buttons,
dont have any logic...
especially when it comes to you,
so I need to find this thing called:
'stength',and choose with him
the right way....

maybe one day, you'll realize what you've lost..
it could be a happy ending...
but you chose the contrary,
I wanted to keep the memories for good,
now I need to forget...all of them. one by one...

"simpy forget"
I wish that 'simply' was in my heart's vocabulary...

no-yes
black-white
there is no : maybe or grey
life goes on without you....for sure.
'cause I'm not going to crwal like a snake,
which lost his poison...
not going to be a marionette anymore...

____,  are you sure you want to delete ____ file?

yes/ no.

I'm choosing in the first one.

Goodbye...

נכתב על ידי , 10/10/2007 18:47  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmeowmizi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על meowmizi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)