הנה פתאום לאט לאט אתה מרגיש שאתה חי במדינה שמהרגע שהיא עלתה למישהו בראש היה בא מלחמה,
עידן של טרור משתלט על כוכב הלכת ה"כחול" שלנו, ואנחנו לא מרגישים את זה!
נכון אכםת לנו ואנחנו מקשיבים לחדשות "וואו!"
ואז אתה רוצה לנסוע לשדרות כי יש שם משהו כיך ואומרים לך לא! אנחנו מפחדים שיקרה לך משהו!
ורק אז זה מפריע לך ואתה מתחיל להתעצבן על כל הפלסטינאים שיורים עלינו ועל כל המתנחלים ששורפים להם את הבתים ואתה לאיודע מי צודק כי אף אחד לא צודק, כי המדינה הזאת לא שייכת לאף אחד יותר מלשני, כי אנחנו בדיוק כמוהם והם בדיוק כמונו וזה כל כך מכעיס אותנו שהם כמונו שהם לא חבורה של מטומטמים עם מטרה, שיש להם רגשות, והם לא מבינים שכל קסאם כזה זה עוד ילד שלא ישן בלילה ועוד ירי של צה"ל על אחים שלהם
אני מרגיש אידיוט שאני מתעצבן רק בגלל שאני לא יכול ללכת ויש אנשים שזה היומיום שלהם, שהם לא יכולים ללכת,
לשום מקום, לא לחבר הזה ולא לחבר הזה ולא ללכת לטייל ולא ללכת לבית ספר כלום!
הם תקועים בבית! מתבשלים במיץ של עצמם אבל לא מתפוצצים כי אמא ואבא גיבורים שחיים בשדרות או אולי פחדנים משינויים, או שפשוט אמא ואבא לא יכולים לממן מעבר דירה, אבל אל דאגה ילדים חמודים סבא ברק ימגן לכם את העיר, זאת אומרת רק אם יהיה לו מספיק כסף ואם לא יהיה לו מספיק כסף אז הוא ימגן חצי, אין מה לדאוג הישועה הגיע!!
תודה אהוד, אתה מושחט כמו כולם.