כבר שבועיים עברו (או אולי יותר. ככה זה כשהצבא מאבד לך את התחושת זמן) ואני שוב מעדכנת אחרי הרבה זמן.

בשבוע שאחרי שעדכנתי לאחרונה היה לנו שבוע מטווחים.

ביום ראשון קיבלנו נשקים. M16 מקוצר (M16 A1).

יריתי מעולה ביומיים שהיינו במטווחים שנמרחו על פני שבוע. היה לנו פעמיים ירי ביום ופעם אחת ירי לילה שהיה מאוד קל לעומת השמועות. פעמיים היה לי חמש מתוך חמש ופעם אחת ארבע מתוך חמש.

הטירונות נמרחה הרבה פעמים ואת כל הדברים שהיינו אמורות ללמוד ולדעת היינו יכולים לצמצם לגג שבוע. קורה.

גם הטירונות 02 מורחב (03 בלי רימונים, כאמור) זה סתם טיזוזים. לקום בארבע בבוקר וללכת לישון בעשר בערך.

שבוע המטווחים היה נחמד.

שבוע שלישי ואחרון היה שבוע סיכום שבו גם לא עשינו הרבה.

היינו בהרבה שיחות מ"מ, סמ"פ, מ"פ וסמלות. סתם זיוני שכל. בטיחות בככה ובטיחות בככה.

ניקוי הנשק הוא סתם מתיש, ולהחזיק את ידית הדריכה בקו יורים זה עינוי סיני.

האוכל סבבה לגמרי. מגוון והכל.

היה לנו מסע מ"מ שבגלל שהיתי בב' בזמן המסע, אז לא יצאתי. שמעתי שזה לא היה הפסד כזה גדול.

מיד אח"כ היה לנו טקס השבעה. ממש לא מרגש. באמצע הדיונות.

קצת לפני קיבלתי את הסיכות של חיל מודיעין השדה. מעפנות לגמרי.

צריך לשפשף אותן כדי שיקבלו את צבע הזהב שלהן.

לקראת סוף הטירונות הייתי צריכה למלא סיווג בטחוני (שזה השאלון הארוך והמייגע הזה שבטח כבר כתבתי עליו בעבר).

הצהרתי שאני לא מוכנה למלא אותו (כי זאת הייתה הדרך היחידה שלי לצאת מהתפקיד. הרי זה תפקיד שדורש סיווג בטחוני).

שמרתי ארבע פעמים שמירות בסיסיות והיה ממש כיף.

פעם אחת ב"דנילוב" בין שתיים לארבע בבוקר עם מישהי סטלנית לגמרי.

היה קר בטירוף אבל יותר, היה מפחיד וכמו שתי מטומטמות רק דיברנו על סצנות מסרטי אימה ואכלנו סרטים.

לילה אחרי שמרתי שוב בעמדת השמירה "דנילוב" עם אותה אחת בין שתיים עשרה לשתיים בלילה, והיה פחות קר כי לבשתי עלי 7 שכבות. ושתינו תה. במשקפת לילה כזו שבה רואים גופים חמים בלבן שאין לי מושג איך קוראים לה, ראינו רק שועלים.

אבל ידעתי לשנן יפה מאוד נוהל מעצר חשוד:

עצור

עצור והזדהה

עצור, צה"ל

עצור או שאני יורה

וואקאף וואלה אנא ביטוח'אק (בערבית: "עצור או שאני יורה")

"שיקשוק הנשק" (משיכת ידית הדריכה פעמיים כדי להשמיע לאוייב שיש לי נשק)

טעינת מחסנית ואז 2 יריות באוויר

לירות בפלג גוף תחתון

ירי במטרה להרוג (מרכז מסת הגוף או בראש)

בשתי הלילות שאחרי שמרתי בש"ג והיה כיף ברמות.

פעם אחת מעשר עד שתיים עשרה בלילה ופעם אחרונה בין שמונה לעשר.

כן, זה באמת נראה כאילו הזיזו את שעות השמירה שלי כל הזמן שעתיים קודם.

עברו יומיים- שלושה, שבהם סגרתי שבת והתחברתי עם הבנות יותר, התחלנו "תנאי קורס" שזה בעקרון לא משהו נוח יותר. רק לעשן ולדבר בטלפון בעשרים דקות- רבע שעה הפסקה שיש לנו אחרי כל ארוחה ואנחנו יכולות לפנות למפקדות בלי שהנשק יהיה ב"הצג", אלא עלינו. לא ביג דיל.

יום ראשון התחלתי, באופן מפתיע למדי, את הקורס (כי לא מילאתי סיווג בטחוני ולא הייתי צריכה להתחיל את התפקיד ואת הקורס).

ביום השני נידבו אותי לתורנות מטבח ובאמצע היום המפקדת שלי, חניתה, באה למטבח ולקחה אותי. כנראה שהיא רצתה שאני אהיה באיזה שיעור או משהו.

מסתבר שהיא לקחה אותי לשיחה של שתי דקות עם המ"מ שאמרה לי שלא עברתי את הסיווג הבטחוני (שמצד אחד זה יפה מצדה להכחיש את העובדה שאני פשוט לא רציתי למלא את הסיווג, ומצד שני זה קצת פתטי) ואני לא אוכל להמשיך בתפקיד. אוי, חבל. ניסיתי ממש חזק לא לחייך חיוך גדול מול הפנים שלה. היא אמרה לי לרוץ לפלוגה ולארגן את הקיטבג ב' שלי וללכת ל"בטוניאדה" ולחכות לסמלת שתבדוק לנו את התכולה ואז נחזיר אותם לאפסנאות.

 הייתי אמורה לעלות למת"ש בעבור כפפה, גופיית גטקעס ומכנס של חלפ"ס.

התקמבנתי ע"י קיפול הכפפה לתוך עצמה (כמו שעושים בגרביים) ועוד מישהי במסדר נתנה לי חולצה אקסטרה של החלפ"ס ואז קיפלתי אותה וטענתי שזה מכנס. האמינו לי. לגבי החולצת גטקעס הם יצאו גדולים ושהשלימו לנו מה שיכלו.

ישנו בבסיס כי לא הספקנו להפקיד את הנשק, אז את הלילה העברנו בפלוגה, באוהל שקרוב למחלקה שלנו, אז ראינו (אני ועוד 13 בנות שעזבו את התפקיד מסיבות כאלו ואחרות) את הבנות בפעם האחרונה למשך חמש דקות אחרי השעת ט"ש שלהן והלכנו לישון.

בוקר למחרת יצאנו ב11 ועשרים לבל"יש ומשם לקחנו אוטובוס לת. מרכזית בבאר שבע ומשם התפצלנו.

היום בבוקר כולנו נפגשנו שוב במז"י בקרית מלאכי לשיבוץ מחדש.

רובנו לא קיבלו תפקידים ואמרו לנו לחזור מחר. אני אחת מהן.

אז סתם עלינו על מדי א' בתשע בבוקר והסתובבנו עד שלוש עם תיק לשבועיים.

מחר אני צריכה להיות שם שוב באחת עשרה בבוקר.

הקצין מיון אמר לי היום שאין סיכוי שאני מקבלת תפקיד של יומיות (שכולל גם מז"פ), כי אין לי ת"ש ובטח שלא גבוה.

נספחים:

- יצא סרט שהפסקול והעלילה שלו מבוססים על שירים של הביטלס.

קוראים לו "מעבר ליקום" והוא מוצג רק ברמת גן ות"א.

- מחר בערב יש לידיד שלי הופעה בקולטורה ואם אני לא אעבור לבסיס (מש שלא נראה לי כי לםי מה שהבנתי, אם אני אשתבץ מחר לתפקיד מסויים אני אתחיל אותו ביום רשון) ואם לירן לא יתקע במחוז או משהו כזה עד הערב, אז נהיה שם.

פרסומת: DEADWOOD, ה"קולטורה" בת"א, מחר ב9 בערב, 40 שקל.

- גיא אמור להיות היום בקליפורניה ואני מקווה שעד יום שישי הוא כבר יגיע לישראל ונתראה.

- שרית, מזל"ט על הגיוס, קחי את זה בקלות הטירונות היא סתם קייטנה עם משמעת.

לסיכום הטירונות והיומיים שאחרי- היה טוב, טוב שהיה ומזל שנגמר.

אני הולכת לי לישון כי מחר אני צריכה לקום בשמונה, אז אני אפרד מכם לצלילם הנפלאים של הפינק פלויד ואאחל לכם שיהיה לכם אחלה שבוע/ סופ"ש נעים.

אגב, ביום שישי בערב אני במדיה, אז תבואו.

מתגעגעת אליכם!!

ג'יימי.