Genetic Narcissism

ואו..הזמן טס.

הטיסה שלי הביתה מתקרבת,זאת אומרת הבית השני שלי באוקראינה.

עוד 8 יום ואני יחזור למקום שציפיתי לראות אותו כבר 4 שנים אם לא יותר.

כל היום אני הולכת עם פרפרים בבטן ולא מבחינה טובה.

הפעם יש לי באמת הרגשה לא טובה,וזה מפחיד.

למרות שאני מרגיעה את עצמי בכך שכל טיסה שלי אני מפחדת ובסופו של דבר הכל בסדר.

אבל הפעם ממש כואב לי הלב.אני כל היום חושבת על זה.אנשים חולמים עלי דברים לא טובים.

אני פוגשת אנשים ויש לי ה רגשה כאילו זו הפעם האחרונה שאני רואה אותם.

ואולי זה סימן?

כל הזמן מעבירה מחשבות של מקרים שאנשים באמת הצילו את עצמם בעזרת אינטואיציה ,לא טסו ,לא נסעו וככה ניצלו.

ואולי אני מפקפקת בעצמי ובהרגשות שלי?..

טוב אני צריכה להרגיע את עצמי ולהפסיק לחשוב על זה.

איך עושים את זה?הצעות בבקשה.

נהייתי פרנואידית בצורה מחרידה וזה באמת מפחיד!

זו לא הפעם הראשונה שככה הוכתרתי,שזה צירוף המילים הכי מתאים לאפיין אותי.

כאילו,כמה פעמים אני יכולה ליפול באותו בור?כל פעם אותו סיפור.

איך שאני לא מנסה לרצות אחרים,לגרום שלכולם יהיה טוב-לא,לא טוב.

להיות שקטה-לא טוב.

להיות רועשת-גם לא.

להיות מתוקה-לא מתאים בכלל

להיות ביצ'ית-ברור שלא!!!!!

אני על סף התפוצצות עצבים.כל פעם מסובבים אותי איך שרוצים.

"אין לי חברים" :זה מה שאני מהרהרת לעצמי.

זה באמת עצוב,אבל עדיף ככה.

לפחות אני לא חיה באשליה שהכל סבבה אגוזים.