תהיה מאושר בחלקך, ואל תחייה בציפיה להשיג את מה שאין לך.

שנה חדשה.

חרא.

חברים חדשים.

חרא.

שיעורים חדשים.

חרא.

חיים חדשים.

חרא.

רוצה הכל בחזרה, השיעורים, החברים, החיים.

רוצה את החיים.

בא לי לבכות.

חרא, כל כך חרא עכשיו.

לא יאומן ששינוי כל כך גדול, שאמור להביא כל כך טוב, מביא כל כך חרא.

הלוואיי שאני אתעורר ואבין שהכל חלום.

וכרגיל, בזמנים הכי קשים, אנשים כל ךכ טובים בלנטוש וללכת.

בגלל שטויות, לא בגלל שטויות, זה לא מעניין אותי.

פשוט לעזוב, לנטוש הכל, אחרי שכל כך אהבתי.

כנראה שכל דבר טוב נגמר בסוף,

וחברים אחרי הכל יש רק באגד.

אז זהו,

פה אני אסיים את הפוסט הממורמר הזה,

בבקשת אל תשאלו שאלות כי אני פשוט לא אענה.

חיים יפים, לכולם.

אוהבת כלכך,

כנראה שלפעמים יותר מידי.

[אה וליאת,

מזל טוב, המון המון מזל טוב.

מאחלת את הכי טוב שאפשר,

אוהבת אותך.]