באמונות שלי

הנה הכל הולך

ו

מ

ת

ע

ר

ב

ב

הרדיפה אחרי השלמות

התשובה.

האם כל אחד, לפחות פעם בחייו, חייב לשאול את השאלה?

הנה באתְ,

עורבלתי מחדש.

שוב צבע שלא הכרתי יצא מתוכי..

ופחדתי ממך, ורציתי אותך, ופחדתי נורא שתרצי גם אותי.

אך מאז ומעולם, אני ופחדיי במרדף -

 אגו

רודף

אגו

רודף

סרט משומש.

גם כן פחד, גם כן אני. כאילו משהו מחכה לי בצד השני...

ופתאום אני נראית לי כמו חסרה,

כמו בור שצריך להתמלא

על ידך.

ופתאום אני נורא רחוקה

תמיד

ממך.

אני לא מבינה

אותי

או בכלל

הנה אני משותקת ממך,

הנה אני צמאה אלייך.

אני לא

פה

ולא

                          שם

ויש לי הכל,

ואין לי דבר

[הוא, היא ואני. טיפשה שכמוני.]