באמונות שלי

Not Easy

I am not easy to be loved

Im not easy to be heard

not easy to contend with

not easy to be shared

And Im the most dying heart

you have probably  ever seen

(maybe even the lonlyest one

or the coldest bloodred thing)

you apparently wont understand

any word of my unsaid words

you apparently wont be able to bear

all the emptyness that I own.

while Im drowning in my sorrow

while Im swallowed in my sea

while Im hanging on tomarow

while Im fighting to brake free

while Im pushing you all over

while Im taering you apart

will you look over your shoulder

will you fight to hold me tight?

Im not easy to be loved

not easy to be held

will you love me till I die?

will you run as far as

you can?

הנה הגעתי הביתה. הנה הבית ריק.

כמו הלב שלי הזה שהולך ומתרוקן לו עם כל לילה שעובר..

ודוקא היום קיוויתי לחזור לאיזו נורמאליות שיגרתית, לאיזו בועה שקטה ופועמת, לאיזה ריחוק.

אחרי שהלכה כשקיוויתי שתישאר, אחרי שידעתי שבעצם תלך, אחרי שהכל שוב משתקף מהמראה שניסיתי להחביא.

כשאני אומרת לא, אני בדרך כלל מתכוונת

שתשאלי לפחות עוד פעם אחת.

וכשאני אומרת לא, בפעם האחרת, אני בדרך כלל מתכוונת

שפיספסת.

כשאני אומרת לא, אני בדרך כלל מתכוונת

שמשהו מציל עצמו עליי.

כשאני אומרת לא, אני בעצם מתחננת

שתצילי אותי מהשד שבא אליי.

וכשאת שואלת "לא? למה את מתכוונת?"

אני רוצה להגיד ששוב טעית.

זו לא השאלה הנכונה, אני בכלל מתכוונת

שעכשיו את צריכה פשוט להבין.

בואי שבי איתי, בדידות, בוא וחבקני, צער, בואו שדים ומכשפות אל חיק ליבי

בוא עצב אהובי, בואי חמדת הכעס, בואו פחדים וחסרונות נפשי

בואי אכזבה גדולה, בואי שנאת עצמי, בואו שתיקה, עירפול ודעיכה

בואנה זעקות הכאב, בואנה בארות הבכי, בואו שקר, ריחוק וסבכה.

בואו לטפו אותי, איחזו ידיי אוחזות התער, בואו וקחוני אל מחוז השיכחה

הנה אני מתמסרת

הנה אני נכנעת

הנה שוב אני

אפילו לא בוכה.

איך

השארת

אותי

לבד

איך

השאירה

היא

איך

משאירים

כולם

איך

השארתי

גם

אני

?

רגע לפני שהכל נגמר.

01:14